* * *

רוֹצֵחַ אֶת הַזְּמַן בְּרֹגַע מְעֻשֶּׂה,

מִתְבַּטֵּל בְּקָרוּסֶלַת מַחְשְׁבוֹתַי

בֵּינוֹת כְּתָלִים שְׁקוּפִים.

תֵּכֶף תָּצִיץ אֲהוּבָתִי

וְתָשִׁיר תַּחַת שֶׁבֶר עָנָן

עַל אִחוּד חֲסַר שַׁחַר,

תִּשָּׂא מִלִּים מְלֵאוֹת -

הַיָּמִים מְכָסִים בְּעֹבֶשׁ אֶת מַעֲשַׂי,

מוֹתִירִים אוֹתִי לִלְגֹּם אֶת זֵעַת הַקַּיִץ

בְּרַגְלַיִם אַזוּקוֹת.

נוֹפֵל עַל רִצְפָּה חַמָּה

וְזוֹחֵל ,נוֹטֵף אֶל דֶּלֶת נְעוּלָה

לְהַבְרִיחַ אוֹתָהּ שׁוּב  -

זֶה כָּל שֶׁנִּשְׁאַר לַעֲשׂוֹת

טֶרֶם אָקִיא אֶת הַלַּיִל.

©