ארץ אחת

כמו גן פורח שלנצח נשאר

אני שלה והיא שלי

כמנגינה הנקשרת בחוט זהב

והיא נושאת אותי לתוכה

במנגינתה המבורכת

אל מערות האבן

אל שדות התבן

ואל אגמי השפע והברכה

ובלילות השקט

היא לאט נושקת

ונוגעת בתקווה אחת גדולה

שומרת עליי ביום חמה

חוסה בזמן סופה

וקוראת אליי באותה שפה

ארץ אחת יש לי

ולה פרחים אני קוטף

הנה עצי הזית

ומשם הר הבית

ועיניי לציון צופייה

חלומי בליבה נטוע

ונתיביה בליבי נצורים

את קולה אני שומע

ביופייה אני נוגע