כמה היינו צוחקים

מעניין מה  היה קורה אם היו אומרים לך אז.

כמה היינו צוחקים, אם היו מספרים לנו אז...

שני ילדים בכתה ח' שמתחילים לחשוב על החיים. בטוחים שהם יודעים הכל, אני מאוהבת במישהו אחר ואתה רוצה להשיג את האהבה הזו לך. איך הצלחת בסוף.  היינו יושבים שנינו על הספסל הזה, ואז איזו יישת עם ברדס היה מתקרב ואומר לנו:

"אתה תהיה דון זו'אן מסכן שרודף אחרי הזנב של עצמו "

ו"את תיהיי ילדה שאיבדה את כל התשובות ורודפת אחרי קצת רגשות "

ואנחנו היינו מסתכלים ולא נדהמים כל כך, ואני לא הייתי מתייחסת באמת למה שהוא אומר, כי אני לא אחת כזאת שמקשיבה להטפות של אחרים. ואתה היית מתקרב אלי ויושב צמוד, ואני לא הייתי בטוחה...והמוזר עם הברדס היה אומר לי שהרגעים האלה יהיו רגעים שאתגעגע אליהם ואנסה לא לשכוח, אז כדאי שאני אתחיל לשנן ולזכור.

ואתה היית מחייך ומרוצה מעצמך, בסוף הצלחת.

ואז הוא היה מרביץ גם בך קצת תורה, ומספר לך מה שתעשה לי כל הזמן. איך שתחליט ואז תפחד, תעמוד לצידי, ולאחר מכן תיסוג אחורה.

והוא יקח אותנו לרגע למסע לעתיד, להסתכל בשנינו יושבים ביחד אבל לחוד, אתה מחזיק אותי ומשתטה, ואני רוצה להיות איתך. אבל אנחנו רק סתם במקרה בסביבה אחד של השני, חברים לגדוד. אנחנו ניראה שפתאום אתה גבוה, ווואו.. נחשוב.. ממש גבוה... איזה קטע, ואני הייתי אומרת שעכשיו ששנינו יושבים על הספסל אתה בגובה שלי. ואתה היית אומר "איזה שטויות, אני קצת יותר גבוה". וההוא עם הברדס היה מסתכל בשקט, וצוחק, ונעצב.

אני הייתי חושבת שמתאימה לך טי שרט לבנה ובכל זאת נשארת די דומה לעצמך, אבל ככה שהפרצוף שלך יותר מאורך. אז אתה יותר דומה לי..

אתה היית מסתכל עלי וחושב איזו משונה אני... למה אני שמה לב.

אבל מה באמת היה קורה, אם אז, היו מספרים לנו מה שגילינו היום. על זה בטוח שהיינו צוחקים, איזה צוחקים? לא מבינים בכלל מה הם רוצים...

היישות עם הברדס היה אומר :

"שניכם תלכו לעשות קניות ביחד, ותהיו אחראים על כמה ילדים"

אז שנינו היינו מסתכלים אחד על השני ושואלים ? "אנחנו נהיה נשואים?"

והיישות עם הברדס היה אומר "מה פתאום נשואים? בגיל 17 נשואים?"

אז בכלל לא היינו שואלים למה הוא באמת מתכוון, ופשוט צוחקים. כמה היינו צוחקים, אם היו מספרים לנו אז...

ואז הייתי נזכרת, וחושבת שכדאי שכבר מעכשיו אני אחנך אותך, ואדאג שתבטיח וגם תקיים, שאתה באמת הולך לבוא איתי לקניות. אבל מה, נו ברור... אתה היית מאכזב..