בגידה

הליל לפני וחלומי מאחור,

כאשר הרוח מתלפפת מאחורי אוזניי,

היא מביטה שקטה אל לבי השחור,

שריקה חודרת אל ריק, מקמטת סערתי אל עיניי.

וכל כולו חובר ללבי ואוזר אומץ

להישאר עוד מעט לצידי,

מדמעותיי נותר עוד קומץ,

ללחלח את הרקה אותה יפלח יתדי.

ונשכח מכל לב הליל שעבר,

כשערה טמירה אשר אבדה על עפעפיי,

נרצח, בוש מפני הבוקר המר,

אפילתי נבגדה ונשכחה בשתיקתך.