בס"ד
תאריך: 20.7.09 דף : מספר 1
סיפור לילדים בשם : " הילד בעל המצוות "
-------------------
באחד הערים דרה לה משפחה חרדית ולהם ילד אחד.
הילד היה בגיל תשע שנים וקראו לו " נתן " , זה היה ילד ממושמע ומחונך מאד, הילד אהב מאד את הוריו וכבד אותם מאד .
בבית ספרו שבו למד אהבו אותו ילדים ומורים , אך בכיתתו היו ילדים שקינאו בו , לכך הילד לא התייחס ואהב מאד לעזור לזולת.
באחד הימים וזה בשבוע של חג הפסח , אבי הילד קראו לו שלמה...
נתן ! אתה יודע שהשבוע אנו נחגוג את חג הפסח עם משפחה וגם ילדי אחי וילדי אחותי יבואו לחגוג איתנו את החג, לכן אני רוצה שנלך לחנות בגדים וכן לחנות נעליים לקנות לך בגדים ונעליים חדשים וכל מה שרק תבקש.
ברצוני שבחג תראה יפה על יד בני המשפחה , נתן הודה לאביו מאד ומאד שמח והלך בעקבות אביו וקנו בגדים יפים מכל דבר כפול וכן נתן בחר לעצמו נעליים יפות ויוקרתיות שכל הילדים חולמים שיהיה להם נעליים כאלה .כאשר הגיעו הביתה , נתן נשק לאביו שלמה וכן לאימו מזל ואמר להם תודה רבה .
אותו שבוע , נתן הלך עם חבריו לטייל ביער על מנת לחפש פטריות כשרות לאכילה. הילדים אספו פטריות ונתן סקרן אותו אחד הצריפים שראה מרחוק בתוך היער, אמר לחבריו איפה יהיה מקום המפגש על מנת שיחזור איתם הביתה. נתן שם את פעמיו לכיוון הצריף ועמד מול הדלת שהייתה כולה שבורה ורעועה ומידי פעם הדלת נטרקה מהרוח ...לפתע מאחוריו שמע קול של ילד , קול כזה צרוד פונה אליו, ילד אתה מחפש מי שהוא ? נתן השיב בקול נעים ואמר לו : אני פשוט נמצא כאן עם חברים ביער על מנת לקטוף פטריות ומרחוק ראיתי את הצריף ולכן התקרבתי לראות מי גר כאן.
הילד הציג עצמו שמי : " יהודה " והוסיף אני דר כאן עם אימי הזקנה ומאד חולה ואני מטפל בה .
נתן מיד השיב , שמי " נתן " נעים לי מאד להכיר אותך . נתן המשיך לשאול שאלות על החיים עם אימו ולמה ביער הם גרים?
יהודה אמר : לאחר מות אבי היו לנו חובות ומכרנו את הבית ושילמנו כל החובות שהיו ושאבי השאיר אחר מותו.
יהודה המשיך לספר לנתן, בכסף שנשאר לנו אימי קנתה צריף ושמה אותו הרחק מן העיר ביער על מנת שלא יטרידו אותנו החוק שבנינו ללא רישיון. אני יום, יום הולך לשוק בעיר מלקט ומחפש שאריות של ירקות ופירות ומדי פעם מרים סלים לאנשים לבתיהם כדי לקנות לחם ותרופות לאימי.
יהודה, הפסיק לספר ובקש מנתן להיכנס איתו הביתה , יהודה פתח את הדלת בזהירות משום שעמדה ליפול והתנצל בפני נתן על החריקות שעשתה הדלת .
מספר 2
נתן ! בוא תכיר זו אימי , נתן הנהן בראשו ואמר שלום, נתן רואה באחד הפינות ישבה לה אישה זקנה כולה מכורבלת בשמיכות על מזרון , בהביטו בה ראה שכולה רועדת מקור החורף שהיה ובמיוחד ביער בו הורגש הקור יותר , ביער כל הזמן שרוי בו צל ושמש אף פעם לא חודרת בו .
נתן ראה דלות ובקושי היה שולחן ושני כסאות עם מספר סירים מונחים באחד הפינות. הילד יהודה היה עם בגדים מלוכלכים וללא נעליים וגם המכנס שלבש היה מלא טלאים .
יהודה קרא לנתן לאחר מספר דקות של דממה ..! נתן ! ברצונך לשתות מים . השיב ליהודה שכן . יהודה ניגש ולקח ספל והכניסו באחד החביות שעמדה בצד על אבן גדולה ומלא את הספל מים והגישו לנתן. קח ! שתה מים הם נקיים אני מביא אותם מן המעיין הקרוב .
נתן לקח את הספל מידיו של יהודה ולגם ממנו לגימה והניחו על שרפרף .
נתן לא יכול עוד להישאר ולראות את סבל הילד וסבל אימו ובמיוחד שהיו מחוסרי כל , לכן יצא ואמר שלום יפה והבטיח שיחזור לבקר .
נתן החליט לא לספר דבר להוריו וכן לחבריו ויצא למקום המפגש ומשם חזר לביתו אך ללא פטריות .
למחרת נתן לקח את דמי הכיס שאסף במשך חודשים ובהם ערך קניות , כל סוגי אוכל ועוד הרבה מעדנים והעמיס הכול למונית שהסיעה אותו קרוב ליער איפה נמצא הצריף של יהודה ואימו.
נתן ניגש ליהודה ובקש ממנו לבוא לעזור לו לקחת את המצרכים לצריף, יהודה מאד התפעל מנתן על המצווה הגדולה שעשה ולא ידע איך לגמול לנתן.
נתן היה חייב לחזור מהר הביתה להוריו שלא יחפשו אותו וידאגו לו ושוב אמר ליהודה : אתך הסליחה אני חייב לרוץ הביתה ותמסור דרישת שלום לאמך .
הגיע יום החג הפסח ונתן חשב על הילד יהודה ואימו ובמיוחד שיהודה הולך יחף ללא נעליים ובגדים קרועים וזה חג ואין להם איפה לחגוג את חג הפסח .
נתן ללא היסוס רב לקח שקית גדולה וארז כל הבגדים והנעליים שאביו קנה לו לכבוד החג , פשוט ניצל את הזמן שאביו ואימו לא היו בבית והלכו לערוך את הקניות האחרונות לחג . ללא מחשבות יתר רץ מהר ככל האפשר ליער ועל גבו שקית הבגדים והנעליים .
כאשר הגיע לצריף דפק על הדלת ושמע קולה של אם יהודה , תכנס קראה !
נתן נדהם שראה את יהודה שוכב במיטה ליד אימו כולו קודח חום , מיד שם את החבילה שהביא עימו בצד ומיד ניגש והרתיח מים חמים על פתיליה שהייתה להם בצריף והגיש ליהודה ולאימו כוס תה חם.
יהודה לאט , לאט לגם מן התה בעוד אימו מביטה על נתן ודמעות זולגות מעיניה, לנתן אינו יודע אם אלה דמעות שמחה או עצב , אך ניחם אותה ואמר הכול יהיה בסדר בעזרת השם יתברך.
דף מספר 3
לאחר שיהודה התאושש מעט , נתן בקש מיהודה לקום להתלבש וכן אימא שלך אני לוקח אותכם אלי הביתה לחגוג איתי את החג .
יהודה לבש את הבגדים החדשים ואת הנעליים שנתן אמור היה ללבוש ולנעול בחג , שאביו קנה לו במיוחד ואמר לאימו של יהודה שמיד הוא חוזר עם מונית לקחת אותם אליו הביתה .
נתן חזר בשמחה עם מונית ועזר לאימו של יהודה לצעוד לאט, לאט עד המונית ויהודה לבוש בגדי פאר ונעליים חדשות ונהיה יפה תואר , נתן התפלא ושמח מאד שהנעליים בדיוק התאימו לרגליו של יהודה ובול עליו גם הבגדים .
כאשר הגיעו לביתו של נתן הוא הכניס את אימו של יהודה והשיב אותה על כורסא ואחרי כן השיב את יהודה והושיב אותו ליד אימו.
נתן בקש סליחה מהם ואמר רגע אני חוזר הולך לקרוא לאימי מהחדר.
נתן ניגש לאימו שהייתה עסוקה בהכנות לחג ובקש ממנה לשבת לכמה דקות היות ויש לו סיפור לספר , האם התיישבה ליד בנה ואמרה לו תוציא את הדבש שבפיך ! נתן ספר את כל הסיפור לאימו על חבריו שהלכו לאסוף פטריות והוא איתם וכן ספר על הצריף ועל יהודה ואימו ולבסוף אמר לה : אימא ! הם כאן בבית יושבים בסלון ואני רוצה שתכירי אותם, האם נדהמה מאד ממעשיו של בנה והוא רק בגיל תשע שנים ,{ במקום לכעוס כך בעצם חשב נתן }חבקה ונישקה אותו והצמידה אותו אל ליבה ואמרה לו : איזה ילד חיל אתה , מעשה גדול עשית וזיכתה את כל המשפחה במצווה גדולה .
נתן ראה שאימו זולגות דמעות מעיניה , אך הפעם הוא יודע שאלה דמעות של אושר ושמחה. מיד קמה וניגשה עם נתן לסלון להכיר את האורחים בעוד שידיה מנגבות את הדמעות .בכניסה לסלון ברכה את האורחים בברוכים הבאים לביתנו , תרגישו בנח מיד אני אתפנה אליכם ונתן התיישב ליד יהודה .
האימא של נתן נגשה מיד ליד הדלת היות ושמעה שבעלה שלמה הגיע . שלמה נכנס ואשתו עצרה בעדו ולקחה אותו הצידה וספרה לו את כל הסיפור שבנם עשה , כך שלא יופתע ממעשה המצווה שבנם עשה .
אביו של נתן נכנס לסלון עם חיוך רחב ואמר : שלום עליכם וברוכים הבאים והתקרב ליהודה שעמד בפני אביו של נתן ולתדהמתו ראה שבגדיו שקנה לבנו והנעליים יהודה לבוש בהם , האבא בכל זאת נדהם אך לא כעס, האב לא הוסיף מילים וניגש לבנו נתן ואמר לו : בני היקר מעשה שעשית הוא גדול אפילו אני לא זכיתי לעשות מעשה ומצווה שבני נתן עשה , בני יקירנו יברכך השם על טוב לבך וישמרך ומאד אני שמח וגם אמך על המצווה שזיכית אותנו , אלה מצוות גדולות לילד כמוך מעשיך הם מעשה צדיקים גדולים , אני ואמך שמחים שלמדת דברים יפים מאיתנו ומהמורים שלך.
האבא שלמה פנה ליהודה ולאימו ואמר להם אתם אורחינו המכובדים שלנו.
דף מספר 4
והאבא פנה לבנו ואמר לו יהיה לנו חג שמח והרבה אורחים יהיו איתנו ואתה בני נתן יש לך חבר בחג הזה חג של פסח והפעם ניתן לאורח יהודה שישאל בהגדה " מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות " . עכשיו אני רץ לפני שיסגרו את החנויות לקנות לבני נעליים כמו של יהודה .
האימא של נתן בקשה מהאימא להיכנס למקלחת להתרחץ לכבוד החג, אך נתן אמר לאימו שהיא מוגבלת, מיד הציעה את שרותה לעזור לה במקלחת וזו הייתה שמחה גדולה ליהודה וכן לנתן שהוריו לא כעסו עליו על האורחים שבנם הביא אותם בהפתעה לחג הפסח.
כך כולם באו על סיפוקם ועברו את החג בשמחה וששון ואפילו הוריו של נתן עזרו להם והשכירו להם דירה קטנה וכך יהודה ונתן נהיו חברים לעד.
סוף הסיפור.... כתב הסופר והמשורר דוד סוויסה.
