רקיעי השירה

ראתה דרך צהר עולמי

ידעה

יכולתי לעוף עם שיירת אווזי הבר

שהמריאה מעל שמי קייפטאון.

הבינה

שלו ניתן לחיות פעמיים הייתי אנתרופולוגית

החיה בדרבן עם בני הזולו,

יוצאת לציד עם לוחמי המאסאי,

נודדת במדבריות נמיביה

או צלמת טבע של נופי הקסם במוזמביק ובוטצואנה.,

אבל

כבלי מסגרות ממסמרים אותי לשגרת יומי,

שלשלאות -אהבה קושרות אותי

למשפחתי,חברי ולמכורה

המביטה בנו לעיתים בזעף,

ורק כנפי הדמיון הממטירים עלי מלל

נושאים אותי הרחק אל רקיעי השירה המופלאים.

21.7.09

[תם המסע לדרום אפריקה,נותרו הזכרונות המתוקים

,עוד אשוב ליבשת השחורה והמדהימה ו..לא רק בדמיון.]