לילה לבן

לַיְלָה לָבָן

בַּלַיְלָה לוֹחֲשׁוֹת גַחְלְילִיוֹת

שִׁיר עֶרֶשׂ לַאֲפֵלָה הַפְּרוּשָׂה

הָעֶשֶׂב מַנִּיחַ בָּהּ מִלַחוּתוֹ

וְכוֹכָבִים מַאֲבְּקִים אוֹתָהּ

בְּקוּרֵי אוֹר.

הִיא מְפַזֶּזֶת סְבִיבִי

וּשְׁנָתִי מָדְדָה בְּנַפְתוּלֵי הַמִּרְוָוחִים

בֵּין שֵׁינָה לְעֵרָנוּת.

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַדְּמָמָה

אֶת נֵהֲמַת הַחֲשֵׁכָה

הַמְטִיבָה לְכַסּוֹת  

וְנִצְנוּצִים זְעִירִים

כִּרְסִיסֵי מִגְדַּלּוֹר רָחוֹק

מְקַפְּצִים בְּעַפְעַפָּי הַרְכוּסִים לְמֶחֱצָה

רֵיחַ הָעֶשֶׂב

מְלַחְלֵחַ אֶת נְשִימָתִי

וּלְחִישַׁת גַחְלִילִיוֹתֹ

מֵדִירָה אֶת גּוּפִי מְעֲייֵפוּתוֹ

ולֹא יְכוֹלָה אֲנִי לְכַבּוֹת אֶת  זַהֲרוּרִי הָאוֹר

לְהָסִיר אֶת מַרְבָד הַחֲשֵׁכָה

וּלְנַכֵּש מִתּוֹכִי עֵירוּת  עֲיֵיפָה.

בְּקָצֶה הַלַּיְלָה אֲנִי רוֹאֶה

אֶת הַשַּׁחַר מַתְּמִיר

וְאוֹתִי 

שָׁחָה אֵל עוֹמֶס הַיּוֹם -