לו יכולתי

לו יכולתי להביע במילים

את מה שאני מרגישה

לו יכולתי לספור

את פעימות ליבי בשנייה

לו יכולתי לרצות משהו

שלא נשגב מבינתי

אלא רגיל

ואפילו קרוב לליבי.

לו ידעתי מהן חולשותיך

מלכתחילה

לא הייתי נסחפת

בכחול עינך.

לו שכלי היה גובר על רגשותיי

ועייני לא היו מושפלות מטה

במבוכה

לו יכולתי לסבול את נוכחותך המעיקה

לצידי

את צחוקך המצלצל

שפעם אחר פעם

חותך בבשרי

ומכלה את נשמתי

לו ידעתי מה ההשפעה שלך

עלי

ומה כוחה של מילה

אחת קטנה

שחודרת לליבי בפתאומיות

ונסוגה

לא הייתי נותנת

לליבי להישבות בקסמיך

כי  ככלות הכל

הוא נותר

מיותם מאהבה.