מוטות פעמוני הרוח הדקיקים הסתחררו והיטלטלו במחול אגרסיבי מעל הפתח, מתנגשים זה בזה, נרתעים לאחור, ושוב, אחוזים בידה של הרוח. צליליהם, מפגש מתכות קלות, הצטלצלו ענוגות באויר מתפשטים בחלל האוהל הגדול.
ממרחק יכולתי לראות את השייך נשען שוקע אל תוך כריות הענק, צבעיהן עזים, כתום ואדום, שולטים על מרחבי האולם רחב הידיים, מדגישים בגווניהם את צבעיהם הכהים של השטיחים. השייך נראה כאילו נשאב אל תוך רכותן של הכריות. דימיתי עצמי שוקעת לזרועותיו. פניו נאות ובאמצען אפו הסולד מתרומם מעל לחייו, מעוטרות זיפי זקן קצרים ושחורים, מרכך את מראו הנוקשה, הקשוח, במרכז סנטרו מתנוססת גומה עמוקה.
התקרבתי לאט, משתוקקת כי השייך יחוש בי מתקרבת, ירים את ראשו לקראתי ועיניו תתנוצצנה משמחה. אולי אמצא באישוניו הכהים רגשות נוספים, חמימים. טלטלתי את פעמוני הזהב הזעירים הצמודים לחזייתי, נחים על העמק בין שדי והתקדמתי לעברו, ראשי נוטה מטה כלפי הרצפה אך עיניי מתרוממות לסירוגין לעבר דמותו ההדורה.
מוסיקה עלתה ממקום כלשהו. שמעתי צלילי חליל, כינור מייבב, תוף עמום. נעצרתי מולו. השייך הרים את פניו והתבונן בעיניי, מוריד את מבטו, בוחן אותי, באיטיות נוגעות מלטפות עיניו איבר אחר איבר, צמרמורת חלפה לאורך גווי. לאט לאט, בעדינות, התחלתי להניע את אבריי, מטלטלת את בשרי מולו לקצב הצלילים העולים, אישוניו, חומים, כהים, אפלים, שרפו את בשרי, הרמוניה מופלאה השתלטה על גופי, רגלי נעו כחטיבה אחת עם בטני עולה ויורדת בתנועות חושניות, מעגליות, אגני מתפתל בתנועות סיבוביות, ידיי נעות מעלה, בתנועות ארוכות, רכות, מתפתלות כנחשים, עיניי נצמדות לתוך עיניו האפלות של השייך משלחות גיצי אש.
בתוך כל האקסטזה שאחזה בי הרים לפתע השייך קאסים את ידו במהירות כאומר: עצרי!
אבל, אמרתי ועצרתי, אני צריכה לרקוד,
תרקדי אחר כך, פקד עלי השייך וקולו מעובה מתשוקה,
הרמתי את עפעפיי לעומתו, בוחנת במהירות ובזהירות את עיניו עזות המבע, חושפות לפניו את עיני, מזות רעב אליו,
התקרבי, פקד השייך, אישוניו ננעצים בי כאש בוערת,
התקרבתי. לא יכולתי להוציא מילה מפי. לבי השתולל בחזי. כף ידו אחזה בסנטרי מקרבת את פני אל פניו, הלמות לבי התגברה עד שחשתי דופק עז במעלה גרוני. נשימותי הפכו קצרות יותר ויותר, חמימות נעימה התלקחה מתפשטת בבית החזה שלי, זוחלת כאד, עוטפת את שדי, נוגעת במדקרות עונג בפטמותי, הולכת ומתרחבת בכל גופי, צמרמורת מענגת ומרגשת עמוסת ציפייה, מתירה את קשיות אבריי וחששותיי, מותירה אותי רכה כענן. השייך קאסים מצמיד שפתיים קשות, חמות בשרניות לשפתיי, יונק את פי אל תוך פיו ולשונו, לֵבֳּה זורמת, מגששת ומלטפת את לשוני, מעסה את חללי פי כצלופח חלקלק, גופי מתפתל בהתרגשות תחת ידיו אוחזות בי ומניחות את גופי בשקיקה על ערימת הכריות הענקית, עיניי מלטפות את פניו, כתפיו הרחבות, גבריותו המזדקרת. פניו מלאו רכות נוזלת אל אצבעותיו המעסות את שדיי, אברו זקוף וקשה מתחכך לסירוגין באגני ובבטני. אחזתי את כתפיו בשתי ידיי, מצמידה את גופו החם אל עורי, משתוקקת למגעו התחננתי כי יתאחד עמי. השייך חייך חיוך קטן והצמיד אותי אליו, עיניו נשטפו רגש חם והוא אחז בי.
יד קשה אחזה בכתפי ונענעה את כל גופי בחוזקה. קאסים התרחק עד שנעלם. פקחתי את עיניי בבהלה ובהיתי לתוך פניו הזועמות שואלות של בן זוגי.
מה קרה לך?, אמר ונימת קולו חתכה כסכין, כל הלילה לא עצמתי עין בגללך, כל הלילה גנחת ונאנקת, ממלמלת בלי סוף, קאסים, קאסים, תגידי,מה קורה לך?,
לא יכולתי לענות. לא רציתי לענות. סובבתי בזעם את גופי לעברה השני של המיטה, מכווצת עיניים וניסיתי בכל כוחי להעלות, להשיב את אהובי לזרועותי ולגופי הרעב.
כל הזכויות שמורות לאילנה קוסטיקה.
