פרק שלישי: פגישתנו הראשונה.....ואיתה חוויית חיי......
לאחר סיום פגישותיה, שבה איילת מארה"ב וכמו שנקבע טרם נסיעתה החלטנו להיפגש על שפת הכנרת, מקום ראוי בהחלט לפגישה המיוחלת. התשוקה בני לבין איילת רק הלכה וגברה, המשכתי לנהל את שגרת חיי אך ממש לא הייתי מחובר לסביבתי הטבעית. השעות והימים שבהם הקדשתי לאהבתי החדשה, שאבו ממני אנרגיות אדירות שלא הכרתי קודם ושלא חוויתי מעולם.
איילת המשיכה להקסים ולהדהים אותי בחן ובקסם המדהים שלה, הקלילות שבה לקחה את החיים, הסמסים המתוקים כמו "נושי" או "מתוק שלי" רק הגבירו את אהבתי אליה, אישה מיוחדת ללא ספק. המשכנו עוד כמה ימים באהבה הוירטואלית כשאנחנו נהנים אחד מהשני בחוויות היום, בכיף של הודעות הסמס שרק הלכו וגברו ובשיחות המרתקות שנסובו על החיים ועל עבודתנו ולפעמים על האהבה המיוחדת שהפתחה בניינו. יום שלישי הוא היום כי ביום הזה פעמיים כי טוב קבענו ליום זה וליבי החל לפעום בחוזקה רבה ( לא שלא היה כך גם מקודם) . קבענו לתשע בערב וכל אותו היום, ליבי פעם בחוזקה כשאני מבטא זאת ל איילת בשיחות ובסמסים והיא מצידה הגיבה באהבה גדולה וכמו שאופייני לה, הרגיעה ולקחה הכול בקלות "קח הכול בכיף ובקלות חמוד", כך ניסתה להרגיע .
לקראת הפגישה, איילת עדכנה אותי כי במסגרת מחויבותה, עליה להגיע לערב לזכרו של רב מהמקובלים בארצנו שעם בנו היא נפגשת כחלק מתרומתה לקהילה שאותה הוא מייצג, נלך כמה דקות לכבד את זכר אביו ונמשיך בפגישתנו כך אמרה.
כבר בשש בערב הנחתי הכול, התקלחתי, התגלחתי והתכוננתי לפגישה המיוחלת. אהבה שכזו לא חשתי בגופי מעודי ועוד בתקופה כזו קצרה, מוזרה לי הייתה הפגישה.נכנסתי לרכב תוך שאני משוחח עם איילת על עצם הפגישה וככל שהתקרבתי למקום הפגישה, פרפרים הרעידו את גופי ובטני החלה לרעוד. בשבע וחצי כבר הייתי במקום שנקבע והמתנתי לבואה בזמן שאני מסמס לה בכל דקה שתציין את מיקומה המדויק. איילת ציינה בפני כי תחושתה שונה וכי זו הפעם הראשונה שמקרה מעין זה קורה לה.
ככל שאיילת התקרבה למקום המפגש כך גופי וליבי החלו להגיב בחוזקה. רבע לתשע, אני במכונית ולפתע ג'יפ כסוף מדהים מגיח, אורותיו מאירים את הסביבה כולה וליבי כמעט ונדם. כן זו איילת שהגיעה. בעודי מתקפל בתוך המושב על מנת שאיילת לא תראה אותי, היא בספונטאניות מדהימה החנתה את רכבה בצמוד לשלי כאילו ידעה מי אני והיכן רכבי.
איילת ירדה מהרכב וצעדה לעבר נקודת המפגש שהייתה מרוחקת כמה מטרים ממקום החניה. עקבתי אחריה בתדהמה מבלי יכולת להרים את ראשי, חששתי מתגובתה של המדהימה, איך תגיב ומה תעשה כשתראה אותי. איילת הגיע וישר סימסה, איפה אתה היא כתבה לי?. אני משיב לה ששנייה אצלה. יצאתי מהרכב ולא יכולתי להתקדם, ליבי הלם בחוזקה, חששתי מהבאות. זו איילת אמרתי לעצמי זו אהובתי המדהימה ממה אתה חושש, לך רוץ , נשק וחבק. הרי היא שלך מזה כמה ימים. התקדמתי לעברה כשהיא עומדת וגבה אלי.
איילת נראתה מדהימה על צללית הכנרת כשהירח מאיר את גופה, הגעתי מאחור ובביישנות לחשתי היי, הגוף כבר רעד ובקושי החזיק. איילת הסתובבה ובשנייה נשיקה מרטיטת לב נתנה לי. נשיקת המאה, נשיקת האלף. לא טעמתי נשיקה שכזו מעודי, כן זו אמת זו איילת אהובתי זה כמה ימים. התנשקנו בטירוף חושים והגוף הגיב בהתאם. לא יכולנו להפסיק כך במשך דקות ארוכות מאוד. מתנשקים ומפסיקים לשנייה על מנת לנשום אוויר ושוב מתנשקים.
שום מילה לא נאמרה כך דקות ארוכות אני ואיילת המדהימה. אחרי כשעה, איילת אמרה במשפטה הראשון כי עלינו לנסוע למחויבות שלה ולאחר מכן נמשיך את הפגישה. קבענו להחנות את רכבי במקום מסוים ועליתי על רכבי לנסוע אחר רכבה. תוך כידי שיחה בניינו בכול מהלך הנסיעה, החלפנו את חווית החוויות שבפגישה הראשונה. תחושה מיוחדת ומדהימה, גופי לא הגיב לי, ליבי וראשי היו טרודים רק בדבר אחד, באישה המיוחדת שזה הרגע נישקתי בפעם הראשונה ובאישה שהצליחה להפעים ולהרטיט את ליבי בפראות, איילת.
זה היה מדהים, פשוט כמו מסרט שלא בוים ולא נכתב בכלל. הפגישה הייתה מדהימה הכול היה מושלם, ריחה המטריף נדבק בגופי וטעם נשיקתה נותר בי. נסענו כחצי שעה ואיילת עצרה. החניתי את מכוניתי ועליתי לשלה. איילת התנהגה בספונטאניות השמורה רק לה, שוחחנו על הכול, החיים, הפגישה המרתקת שבכול אותו הזמן אני מחבק ומלטף אותה... סערת רגשות וטירוף חושים מושלם. זוהי איילת שלי שאותה אוהב ומעריץ. כעבור כעשרים דקות, הגענו למקום האזכרה ואיילת אמרה שבתוך כמה דקות היא תחזור. נשארתי לבד בתוך ג'יפ מוזר וחדש, לא הבנתי מה אני עושה בשום מקום וברכב משובח ומוזר שכזה.
הרהורים רבים חלפו במוחי, על הפגישה המעצימה, על הלב שאוהב ולפתע איילת הופיעה ממול. הלב שוב רטט כשראיתי אותה מתקרבת. איילת הגיעה אליי ושאלה האם אני רוצה לנהוג בג'יפ החדש והמפואר, עניתי שלא כי חששתי מאוד, הרי זהו ג'יפ שמעולם לא נהגתי בו ורק בתמונות ראיתיו. איילת עלתה על ההגה ויצאנו לדרך.
לאן ? זה רק איילת יודעת. ספונטאנית היא איילת זו ידעתי מראש, נסעו ונסענו בדממה מותחת כשבכול אותו הזמן אני ואיילת מנשקים ומלטפים האחד את השני. היה מדהים, שתיקה מלאה ברגשות ובאהבה עצומה. החיבור היה מושלם מההתחלה, ידעתי ש איילת היא אהבת חיי.......
בפרק הבא אספר על המשך הפגישה המדהימה שלי עם איילת האהובה.
מוקדש ליום המיוחד של הרב הקדוש...... ולאיילת אהובתי כמובן.....
