בצוואתם הלא-כתובה

"דרך המילים" מרכין ראש לזכרם של הנופלים אשר במותם ציוו לנו את החיים במדינה הזו. ובצוואתם הלא-כתובה, ציוו לנו המשכיות במדינת ישראל. כי אין לנו ארץ אחרת.
ברשותכם, אציין את השכול הפרטי של משפחתי. את סרן אבי אוסטרוביץ ז"ל, זוכה עיטור המופת.
ולהלן-סיפורו:
סרן אוסטרוביץ אבי ז"ל 2053365

תיאור המעשה:
סרן אבי אוסטרוביץ ז"ל היה משוחרר משירות בקו החזית בהיותו בן יחיד. הוא התנדב לשרת בתפקיד סגן מפקד פלוגת טנקים בקרבות הבלימה בגזרת תעלת סואץ. ביום 6 באוקטובר 1973 נפצע מפקד הפלוגה וסרן אבי אוסטרוביץ ז"ל נטל את הפיקוד על הפלוגה. בהמשך הלחימה החליף סרן אבי אוסטרוביץ ז"ל שלושה טנקים כשהוא ממשיך ומשמיד כוחות אויב. ב-11 באוקטובר 1973 השתתף סרן אבי אוסטרוביץ ז"ל בקרב. תוך כדי הלחימה ספג הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סרן אבי אוסטרוביץ ז"ל רוח התנדבות, אומץ לב ודבקות במשימה למופת.
על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת
ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי

בהזדמנות זו, רוצה לברך אף את הפצועים אשר התמודדותם היומיומית-לעולם לא הסתיימה.
רוצה לחזק את ידיו של שמוליק אסקרוב, אח של חברי הקרוב ברוך אסקרוב איש הרדיו.
שמוליק מהווה עד היום סמל של כוח רצון והישרדות בתנאים שכל אחד היה נשבר ומוותר. הוא מתקשה בדיבור ובהפעלת הגוף, מתעמת כל יום מחדש ושורד. כיום הוא נזקק לעזרה כללית, ונע רק בעזרת כסא גלגלים. סיפור חייו חזק מן החיים (ציטוט מגוגל).
שמוליק אסקרוב קיבל את "אות עיטור העוז".

אם יש לכם סיפורים אישיים, הכרות אישית עם הנופלים-אתם מוזמנים לספר את סיפורם. להנציח את זכרם.