הכנות לימים הנוראים/ מאת אהובה קליין (c)

השמש סוחטת שארית כוחה

רוח סתיו מלטפת חומה.

ימי אלול טופחים על פני

באור הגנוז מאירים עיני.

קולות שופר בוקעים רקיעים

מאותתים לימים הנוראים.

המלך נוטש בחופזה ארמונו

מייחל לפגוש בניו  באהבתו.

הבנים חוצים שדות וכרמים,

בדרך קוטפים פרחי חסדים,

אהבת חינם מעצימים,

מילות ווידוי זועקים.

המלך מחבק הבנים

מעתיר עליהם שבחים,

כצל עומד לימינם

מוחל על עוונם:

"כי לא ייטוש ה' עמו-

ונחלתו לא יעזוב"