ירח פראי

ירח פראי מעל שמיים שלווים

מסתתר ברוחו ובכוחו מאיר .

מים שקטים מרגיעים

רוחות הלילה .

פנים חיוורות מהלכות

על חופים חשוכים ,

מאירים אפלה משכרת .

גלים אפורים מתנפצים

על מזח נטוש .

פסיעות של חלום

מסתמנים על חולות ,

שהיו אז תקווה

ותפילה למרומים .

כעור הוא העצב

עם בוא תפילתך

שלוות הן פנייך

עם לכת יגונך .

ינוס לו העצב

עם רדת חיוכך

על שפתייך

יאיר הוא

עד כיליון שעתך .