שירים

תמה עונה

 
יום אחרון של חופש, מזדחל בעצלתיים,
מתרווחת אל מול תכלת ים, אופקים ומרחב.
פושטת איברים, לא אומדת זמן,
מתמכרת לרחש קצפם של גלים,
וחיוכו של אור יום נדיר.
באופק ספינה מזגזגת,
כמעט נושקת לחופת רקיע.
ציפורים נוסקות אל הרום,
מעלי גלגל חמה מסבך כתרה,
יורה חיצים של אש.
נושמת מליחות של ים,
ליבי רן...
שלא ייגמר לעולם.

תגובות