אור יקרות

מראהו כאחד הריקים

לראשו כובע מצחייה מעפש

בגדיו עלובים וקרועים

תמונה שלמה ועגומה

מן החיים

בערבו של יום מגיעה התרגשותו לשיא

עיניו הטהורות מתמלאות בזוהר

לא נדמה לו והנה כיסיו מתמלאים

במלוא חופן מעות הכוכבים

והרי הוא נוגע באור הצדיקים

חביב אדם שנברא בצלם

מעולם לא דקדק בחשיבותו בעולם זה

מכיר עצמו ואת הפחיתות שבו

כעשיר אינו מכיר בעושרו

וכעני אינו מבקש את מתנתו

והוא עשיר כעני

כאחד הוא לכל דבר

לא עלתה עליו גאוותו

זהיר בדרכו ובאמונתו

מתקטן בפני עצמו

בחייו הוא מדליק אלפי נורות צבעוניות

וביושרו וטובו מפיץ אור יקרות