הגשר

מתבונן אל האופק

מתבונן בים הרחב

איך חלפו ימיו כמו סירה פגועה

זוכר ימים של אש ותופת

אז הוא הביט וחלם

ועל הגשר הוא שר לרוח

שר את כל חלומותיו

ורק הגוף והנפש עוד כואבים

מנוכח הנצח של הפצעים

על הגשר הוא סוגר מעגל

היכן שהצטלבו חיים ומוות

אז הוא רק הביט מרחוק

וחלם שעוד יגיע היום

שבעת שיבתו יזכה לעמוד על הגשר

ולהניף את דגל השלום

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי