זיו פנייך

זיו פנייך מחייך לפני

עייניך מביטות בעייני

ודמותך נגלית בכל יופייה

אפופה בהילה,

שמותירה שובל של שמחה

.בכל מי שנקרה בדרכה.

מחשבות נתונות רק בך

בחיוכך שמבזיק מכל תמונה

בקסמך הרב שמאיר באפלה.

זיכרונות פוקדים

כמו משב רוח

ודמותך כעלה ברוח,

שנבל

 אך שוב פורח.

את כמו נר שלא כבה

שאורו לא גווע.

בשמים יושבת מקשיבה

את משגיחה .

דמותך בליבי חקוקה

היא לא התמוססה.

נשמתך מרחפת בין הסלע לגיא

בין מלאכי הטוהר

שמזמרים שירה.