חזרה ליצירות
שירים

קמטי החיים

א. מיכאל | (22/09/2009 01:11) | 57 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
עת היינו ילדים, לא היו לנו דאגות,
כשהיינו צמאים, שתינו בלי תלונות.
התגלגלנו בחולות, מקפצים וצוחקים,
לא היו לנו מחשבות, לא היו לנו קמטים.
 
זה התחיל בגן,עם כל השאלות,
איזה בלגן, לא ידענו את התשובות.
הגננת עודדה, אך היינו כל כך עצובים,
אין לנו ידע, כמו שכולם מאיתנו דורשים.
 
בבית הספר המשכנו, כאילו חושבים,
מקמטים את המצח, באמת לא זוכרים.
כל אותם השאלות, כל כך הרבה מבחנים,
כמו אותם ערוגות,התחילו במצח הקמטים.
 
אמרו אנו חושבים, זה ממש נפלא,
עוד הרבה קמטים, הופיעו לנו בצבא.
הקמטים של דאגות, לחתונה,למשכנתא,
חרשו בנו תלמים,כל המיסים עד הארנונא.
 
קמטי החיים מופיעים, בכל מיני צורות,
כמו יצירות מופת, תלויים בפנינו העייפות.
הם ממלאים אותנו, מגלים את כל הסודות,
איך היו חיינו, איך שרדנו עד הזקנה,כמה תלאות.

תגובות

חזרה ליצירות