סיפורים
סברס קר
סברס קר – סיפור מאת שלום ימין
היה יום חם וזיעה קרה כיסתה את עורפו של הילד הצנום שעמד בכניסה לבית החולים. עשרות אנשים באו ויצאו בשערי המוסד העצום בגדלו . מי מהם לבקר חולה ומי מהם לבדיקה . ארגז הסברס היה עדיין במצב די מלא. הוא הגיע לפני שעה. הבעיה היא שהיום חם במיוחד והאנשים ממהרים להיכנס למזגנים של בית החולים.הוא הכניס את היד לכיס. היו שם מספר מטבעות . התכנית היתה לצבור במהלך החופש הגדול סכום של כסף שיהיה מספיק לקנות את הרדיו טייפ שכל כך חשק בו. שחור כזה עם רמקול גדול בצד . דלת הקסטות נפתחת לאט ובחגיגיות , ואפשר להעביר תחנות ברדיו בסיבוב מכפתור שנמצא בצד . מקדימה רואים את המחט שמצביעה על התחנה הנבחרת. כבר היה לו בבית סכום של כסף. החביא אותו אותו בתוך קופסא של נס קפה מתחת למיטה . היו כמה שטרות גדולים והרבה מטבעות....מקווה שלא יגנבו לו ...זה יהיה אסון אם זה יקרה...חשב .. "תן לי בבקשה חמש חתיכות סברס " נשמעה לפתע קריאה נמרצת כמו חתכה את בלון ההרהורים שלו ופרצה פנימה בהפתעה. הסברס נחתך במהירות רק כמו שהוא יודע לחתוך. החתיכות הקרות ונטולות הקליפה נכנסו לשקית ניילון קטנה והשקית נקשרה . הסחורה הוחלפה בצרור מטבעות . עוד התקדמות בדרך לרדיו טייפ. שוב חזרה העליצות לפניו של הילד . הוא סידר את קוביות הקרח מעל לפרי הכתום ירוק . לפתע נראו כל האנשים טובים יותר וסיכויי המכירות עלו מרגע לרגע . עוד שניים נמכרו ....עוד שלושה נמכרו....... הרדיו טייפ שלי הרדיו טייפ שלי...התנגנה מנגינה חרישית ועליזה במוחו......
בכל בוקר הוא עלה על האוטובוס ונסע לקנות סברס מקלקיליה. קלקיליה היא עיר די גדולה שממוקמת בגבול כפר סבא עיר ערבית. מלאה סוחרים מכל הסוגים. דוכנים של מזון לצד מוסכים וחנויות בגדים וירקות. חומוס ופול ובקבוקי פפסי. אין בארץ פפסי . לכן רוב הקונים שבאו לקלקיליה שתו בעיקר פפסי קולה . כמו חוץ לארץ. קלקיליה מלאה בקונים יהודים בעיקר בשבתות. זאת חגיגה של צבעים וקולות.ערבית מתערבבת עם עברית וכולם מטיילים ברחובות. קולות של מוסיקה ערבית קולנית וריחות של אוכל מתערבבים עם ריחות של עשן מכוניות . אתה רוצה לקנות דולרים ? סע לקלקיליה . אתה רוצה לתקן את המכונית ? סע לקלקיליה (אם תצליח להניע את המכונית שלך ) . באמצע השבוע יותר רגוע ואפשר לקנות את הסברס בנחת. הפרי נקטף מוקדם בבוקר על ידי נשים ערביות מקומיות ומוכנס לתוך פחים גדולים של שמן או דליים מפלסטיק . הבעיה שכאשר זה בתוך דלי פלסטיק צריך למצוא פח ריק ולהעביר את זה לפח . האישה זקוקה לדלי לשימוש חוזר . יש כאלה שעושת רמאות וממלאות חצי פחית בקש ומעליו שמות סברס . הוא לא סומך עליהן מאז שחזר יום אחד הביתה ומצא רק חצי מכמות הסברס בתוך הפח.
תמיד בא עם פח ריק ומעביר מהדלי לפח . חוץ מזה שהנשים כבר מכירות אותו ולא יעשו לו דבר כזה .....
הפרי הלך ונעלם והכיס שלו הלך ןתפח. היה יום לא רע למרות החום הנוראי . מזווית העין ראה שני נערים מתקרבים אליו . "שלום " "כמה עולה סברס ?" נשמע קולו של אחד מהם . "צרות " חשב בליבו הילד .
"חצי שקל " ענה להם . "טוב, טוב יאללה תתחיל לחתוך " אמר לו הנער השני. הוא השתהה מעט . הנער הוציא צרור
מטבעות מכיסו ואמר " מה אתה דואג, יש לנו כסף ותקבל בסוף.. " "אני מעדיף שתשלמו לי לפני שתקבלו או שתסתלקו מכאן.." חשב הילד בליבו אולם לא העז לאמר להם את זה. "אתה יודע מה, תן לנו את הסברס ככה כמו שהוא, אנחנו
כבר נסתדר" זה כבר נשמע רע מאד... אחד הנערים הושיט את ידו אל הארגז והחל להרים אותו.....הילד היה מיואש
הנער הכניס את הכסף לכיסו ופנה לאחור. "בוקר טוב ידידי " נשמע קולו של השומר של בית החולים.
"תחתוך לי כמה סברסים בבקשה. " הוא הביט במבט מפחיד על הנערים. הם הניחו את הארגז וברחו. "חחחח.."צחק
השומר . "באתי בזמן ..." הילד חתך סברס ונתן לו . "היום זה על חשבוני " הוא אמר לשומר וחייך באנחת רווחה .
