זה כואב

אתה מתחפר בבדידותך

אפשר  לי להגיע אליך

אל תיסגר בפניי תן לי לדבר...

דיברנו כי רצינו להשמיע

דיברנו...

אך בנשמתנו החלה  הדממה.

סביבנו העולם כמנהגו נהג

נדמה שהיינו לבד

נפגשנו כמו היה זה אתמול

והנה חלפה לה כבר שנה וקצת יותר.

מלווה בשבילים שהם סוף

או התחלה לדרכים חדשות.

זה כואב

כי רציתי שיהיה אחרת

זה כואב כי אמרנו שאנחנו אחרים.

הנה הכל קפא.....

בפתאומיות  חדה וללא כוונה

גם אם אמרנו שכך יכול לקרות

צפינו

ידענו

זה עדיין כואב.

דממת הכאב הם לא רק שלך...

תן לי להגיע אל מגירות לבך...

©זכויות שמורות לי ולמגירת המילים