נס בסוכות/דודי

בס"ד                                                                                             4.10.2009

      נס בסוכות/דויד סמוכה

 בראש השנה אוקטובר אלפיים,

 האינתיפאדה השנייה התחילה,

בני שלומי   שירת בגבעתי.

היה בחופשה כשההתקוממות החלה.

מיד חזר למוצב ברפיח ,

אנו ההורים נכנסנו לחרדה .

עקבנו אחרי החדשות שעה אחרי שעה.

לאחר התלבטויות רבות החלטנו לנסוע לטבריה להבראה,

  ,

לקחנו איתנו את  "בת אל" הבת הקטנה,

 ובבית נשארה דיקלה הגדולה,

על קיברו של רבי מאיר בעל הנס.

16.10.2000ביקשתי והתפללתי מנחה.

חזרנו למלון  לנוח קמעה ,

בת אל  ראתה תוכנית בטלביזיה.

ביקשנו ממנה   בשעה שתיים לשמוע  חדשות,

החדשות נפתחו שברצועת עזה היה מהומות ,

 שני חיילי צה"ל  נפצעו ,לא אמרו באיזה חומרה,

הלב  דפק בעוצמה בלתי רגילה תוך דאגה.

מה עושים ?,

 רעיתי ניסתה להתקשר לשלומי אך הוא לא ענה ,

החששות גוברים ,

 מחליטים להתקשר לזיו חבר ילדות  וחובש פלוגתי.

ערב קודם הלך לתגבר את המוצב של שלומי,

דרך הוריו של זיו שמענו בדיעבד,

ששלומי הולך לפתוח את ציר פילדלפי,

 וזה מאוד מסוכן ,

אנו מתקשרים לזיו לברר מה קורה .

הוא היה ליד שלומי ומהטלפון הופתע,

מיד נתן לנו את שלומי לשיחה .

שאלנו מה קורא ?,

 שלומי אומר לי אבא תשמע,

"זרקו עלי אבן ואני כעת מפונה ל"סורוקה" ,

 "קיבלתי מכה ביד."

זה רציני שאלתי?

  שלומי ענה " יורד לי מעט דם ".

לבוא ?

ענה לי "אם אתה רוצה אתה לא חייב".

מיד עלינו על המכונית ,

 ודהרנו בנסיעה אין סופית ,

מטבריה לבאר שבע

 דרך ארוכה לא נגמרת היום מתמיד,

,

בדרך הפעלנו את  דרומיים,

להגיע  לשלומי ואותנו ולשלוח לנו עדכונים,

הוריו של זיו והבת דיקלה,

 יצאו אליו מאלפי מנשה שבמרכז.

אנו מדרימים וממלמלים פרקי תהילים ,

לפני באר שבע התחלנו לקבל טלפונים ,

היכן המיקום שלנו ,

ומתי אנו מגיעים.

הגענו סוף סוף  ובאו לקראתנו ה"החלוצים".

זרזו אותנו להגיע לשלומי ,

ואמרו לנו שהוא נפצע מירייה ,

והוא לניתוח ממתין .

שלומי שכב על מיטה בדרך לחדר ניתוח,

 המשפט הראשון שאמר

 " אבא סגרנו מעגל ".

גם אותי פינו במסוק ל"סורוקה" אחרי פציעה,

בזמן ההמתנה התברר ששלומי ניצל בנס,

האם זה בזכות התפילה על קבר מאיר בעל הנס?!

 השריר בזרוע נקרע ,

מכדור של צלף.באפוד ליד הלב הוא ננעץ.

אחרי שני ניתוחים

 וחודשיים  של שיקום מקוצרים,

שלומי  חזר למוצבי ברפיח

 לחבריו הלוחמים,

"משורה משחרר רק המוות"

את יאיר מפקד הלחי לי ציטט,

כשאמרתי לא מה אתה ממהר ,

מקצר את השיקום וליחידה חוזר,

אך הוא  נוצר כנראה מגנים מיוחדים,

משפחה שהמדינה בראש מעיניה ,

שלומי סיים את שירותו הצבאי עד תום ,

שרותו הצבאי כלל גם שני קווים בלבנון .

כבנו של נכה צה"ל מגיע  לו הקלות

הוא לא ביקש התחשבות  או הנחות,

                        אני יודע שזה יותר סיפור משירה,

                        למי שסיים לקרוא תודה רבה ,

                                                                           דודי

  שנה לאחר השיחרור שלומי יצא לטיול לדרום אמריקה וארצות הברית,

לפני שנתיים סיים תואר ראשון באוניברסיטת ת"א , עובד במשרד ראש

הממשלה , לא מוותר על אתגרים צנח למעלה מ800 צניחות חופשיות .