יומה של סינדי

היום קמתי בלי חשק, מאוד לא אופייני לי, שכן אני תמיד מחכה לאוכל, אבל הלילה היה קשה במיוחד, אמא ואבא לא הסכימו שאשן במיטתם ונורית הסתובבה וקמה בלי הפסקה, מעירה אותי. תמיד מקווים שאשן במיטה המיועדת לי. מיטה?? כך הם קוראים לזה! מדובר בדלי פלסטיק עם שמיכה דקה, שהם ינסו לישון בזה. בכל מקרה, בסוף התמתחתי וקפצתי מהמיטה, הולכת בעקבות אמא לטיול הבוקר. כשחושבים על זה, אני ממש צריכה פיפי, אז טוב שהגיע הזמן. לאחר הטיול הקצר, אמא נתנה לי לאכול. איזה כיייף, אני ממש רעבה. אחר"כ חזרתי למיטה של נורית ונרדמתי די במהרה, מתעוררת כעבור כמה זמן מנורית, שרצתה ללטף אותי. נורית קמה ואני הלכתי אחריה לחדר השני.

אני נחה לי בספה, מדמיינת את עצמי צדה חרק בהצלחה וגאה בעצמי, ממשיכה לשכב, עד שנורית יורדת למטבח. כשהיא יורדת למטבח, זה אומר ביסקוויט. אני רצה אחריה מקשקשת בזנבי. היום דווקא החליטה לקחת לה אוכל קודם ואני מחכה עצבנית. היא לא מבינה שאני רעבה, עברו כבר כמה שעות טובות מאז ארוחת הבוקר. סוף סוף היא קראה לי ונתנה לי בסקוויט. חטפתי אותו מידה ורצתי לאכול אותו בשקט הבסלון. זהו, עכשיו עד שעה אחת (טיול + ביסקוויט מסבא) אין לי ממש מה לעשות. יש פעמים שנורית בין לבין באה ללטף אותי. אם אני ערה בזמן הזה, זה מאוד מהנה אבל אם היא מעירה אותי בשביל זה........... אווווווווווף!

לאחר הטיול אני שוב נשכבת ומחכה הפעם לאמא שתחזור ותתן לי אוכל. האמת, שהאוכל לא בשבילי אך תמיד נותנים לי פה ושם והיום יש בשר שאני מריחה כבר מהבוקר, נו שתגיע כבר!

לפעמים אני מנמנמת ואז הזמן עובר מהר בלי שהרגיש, אמא באה ואוכלים. אך יש פעמים שנורית משועממת ואז דווקא היא בוחרת לשגע אותי והזמן לא זז, היום זה היה המקרה. ליקקתי אותה קצת, בכל זאת אני אוהבת אותה ואז זזתי לצד השני של הספה ואווווף, היא לא מבינה את הרמז! עכשיו אני קצת נוהמת ונורית סוף סוף הבינה וחזרה להסתכל בקופסה ההיא ולי היה סוף סוף זמן לנמנם עד שאמא באה.

אמא יצאה איתי לטיול קצר והוגש לי אוכל. טרפתי אותי. היה טעים ומהנה כל-כך. רק חבל שנגמר כל-כך מהר ועכשיו רק בערב יהיה אוכל, לא טעים כל-כך ושוב אצטרך להתחנן

כל-כך קשה חיי כלב!!!!!!!!!!