צמרת הזמן

אשתדל להציב אותה במקום נכון

שתהיה נאמנה ואחראית

ואחריה יהיה לי עוד מה להגיד

אך כמו ציפור היא משנה כיוונה

עפה לה אל מחוזות רחוקים

שם מחפשת את עצמה

בין דפים ושורות

אך היא בודאי תמיד תשמור על מקומה

וכך אסיים בדממה

למראית עין אגע בתמימותה

כמילה אחת יפה היא תפסה כבר את מקומה

עפה לה אל צמרת הזמן

יפה היא נוגעת בסוף והתחלה

לפעמים משנה את מקומה שורה אחר שורה

יפה בשירים שלעולם נשארים

רקומה מן הזיכרונות והגעגועים

בוכה אך רק מהתרגשות

דומעת ברוך ובפשטות