התאנה בסתיו/דודי

בס"ד                                                                           14.10.2009

התאנה בסתיו/דויד סמוכה

התאנה הנשירה,

משילה את עלעליה.

העלים היבשים,

נושרים לארץ מבדיה.

עלי התאנה,

רחבים כמו כף יד,

בגן עדן הם כיסו,

את מבושיו של האדם.

ובסתיו התאנה,

מבוישת ועצובה.

ללא עלה ללא עלווה,

ללא "בגד" ערום ועריה.

ללא הוד,

ללא הדר,

ללא כיסוי,

ללא עלעל.

כך נמתין עד האביב.

עת פגיה תחנוט.

הירוק ישלוט סביב,

התאנה תעטה בהוד.