חזרה ליצירות
שירים

הקולות האלה שלוחשים בצעקה

בר גביש | (15/10/2009 02:05) | 123 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

בזמן הזה בו מתהווה לו חיסרון כזה ששולח חיצים

המפלחים באחת את ליבך

ואולי לא מספיק ולא גדשה הסאה

ואתה אבא יקר ופועלך,כולם לשם ההטבה,
נאמר...

אבא

רוצה לומר את שלי.
רוצה לפרוק  ולהתבטא מקירות לבי.
קירות שמתגלים כחשופים למשעי
 מלאים בתיקוני שפכטל ועוד חריצים עמוקים למלאות.
וחיי חיי יפים
משופעת אני בטובות
מטובות שונות.

תודה וסליחה על כי בכל זאת יש בי

אי אלו טענות ופחדים וחששות.

רוצה לבקש ממך בקול גדול
 שתראה לי את הדרך,
שתעזור לי בכל ים התאוות היצרים והרצונות
רק לרצות לרצות.
שכל אותם הזיכרונות ההם החשוכים
יתפוגגו להם בעשן כלה של

מחילה וסליחה ממך יושב מרומים.

סליחה וכפרה על כל אלו ,שזיכרם מעביר בי גל קר של תיעוב וסלידה,

וקמצוצ קל של הבנה תוך סימן שאלה
של מי אני ומה ???
לשמוע אותם
את הקולות האלה שלוחשים בצעקה,
שאינה מרפה.
 רק לעיתים מתרחקת,
כמו צוברת כח לסיבוב הבא,
שבוודאי יגיע
 ובלבי תפילה ובקשה,לשמירה יתרה
 והכוונה,
לפתיחת האוזניים לחדרי הלב והנשמה
,שאזכה אבא יקר,
להתגבר בזכותך.
על הטבע הזה האנוכי והשפל עד כדי

שאינו מכיר בשיפלותו כלל.

שאזכה באמת
 לראות בפחיתותי ולרצות לרצות
 רק בשינוי הטבע שלי.
להיות קצת יותר
 מרק גשמי...

תגובות

חזרה ליצירות