את כים, ואני

והים כשמלת פאר לגליו
ואת ניבטת אליו
ואורך לבן כלבנה
בין כוכבים בשמים יזהרו
ועל ברכייך מתנה
קרני השמש ילהטו

כי לך קטפתי ורד
לליבך פיכה דמי
וגופך גלים של תכלת
אנא, בואי אל גני

והים כאור נישא באופק
ורוחות חגות מעל
נשימתך המלוחה באפי
ורוחות סוערות אל על
זהו יום חגך, יום חגי
אנא, צאי לקראתי

כי ברואי פנייך
הסתנוורו פניי
כי אל גני פונות רגלייך
ושפתותייך ניבטות אליי

בואי אל גני, כי
במעוף ציפורים לבנות
את הזוהרת מבין השמשות

את לי אור השחר
המאיר חדרי ליבי
את לי אור השחר
המאיר את גני