אתבע לדין את האהבה

אתבע לדין את האהבה/דינה 2004

תבעתי לדין את האהבה

על אותם לילות מרים

אפופי כאב והפרת נדרים

בכוח אחזתיה -

משכתיה.

ליבי - דואב ומצולק

והיא - כולה מחלה

"אין לי צורך בהגנה

כוחי במילותיי" -

לחשה.

מבטה      הפנתה

לשופטים - תשעה

ברוךְ מילותיה המלטפות

שטחה תחלואי –

נפשה.

ללעג שמה טענותיי

ביושבים בהרכב - תעתעה

ברכוּת אותם משכה

לתוך זירת -

לשונה.

בו במקום - הצדק התעוור

חכמת תבונתו לא קמה

אז ידוע ידעתי:

"את כולכם כבשה בטירוף

אהבתה!"