הבית שלנו

כן,ואני רציתי חופש. ויתרתי על הבית, על התכולה, יוצאת לחופשי. שני ילדים וחבילת חיתולים.

קונה בית.   

מחוברת לצלילי הצבע. הבית רקד, חופשי ממגבלותיו, מוזיקה של נשמה פסעה בנו, ואנו מאושרים.

אהבתי את הלב שלי, שנפתח כמו פרח לצבעים, למראות, לכתיבה יוצרת.

נפתח לאהבה הזו, לרגש הזה. מתוך חלל ענק של לא כלום, התמלא ליבי באהבתם.

מוזיקה עטפה את חללי הבית ואת החללים בתוכי, כשאני עטופה בחום מצהלות צחוק ילדים משחקי מחבואים. 

אל חוויות הלב כמהתי, זה מה שליבי ביקש וקיבל! 

מנסה לא להיות קורבן, מנסה להטיס עצמי לחלל, מעיפה עצמי קדימה.

אור כסוף עטף אותי כשילדיי חיבקו אותי, אהבו את האימא הקטנה שלהם.

יצרתי לב של אהבה.

שירים, ריקודים, פרחים סבבו אותנו, אדומים-כתומים.   

כריות אדומות גוון,; מקשטות הספות הוילונות משתלשלים בצבעי ארגמן עזים. הכל חגג בצבעים, מלאי תשוקה, כמו אמרו: "תראי, חיים!"

כביטוי רגשי חזק היה המראה החיצוני של הבית, כשבתוכו מתנהלת משפחה חד הורית אהובה.  

אדמה פורייה סבבה הבית, צמחייה פרועה הרגיעה נפשות.

עיצוב מדהים של אהבה.  

והילדים שלי פרחו. לא חויבו ללמוד, הכל היה מותר.

אין גבולות, אין סייגים, הולכים יחפים,רצים בשלוליות,לשדות, למרחבים,פרחים קוטפים, פתוחים לאהבה שבלב.

עשו כרצונכם! רק לראותם חיים, בריאים בנפשם רציתי.

הכלב היה מתכנס  במיטתם רחוץ, רטוב והוא בפנים מתחמם. שמחה הייתה בכל פינות הבית; מבשלים, עורכים קניות, מטיילים בשדות.