חזרה ליצירות
סיפורים

כולם יוצאים בסדר

יונתן | (27/11/2009 03:15) | 208 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
תחושת מועקה הציפה אותי, חנקה את רצוני לחיות. "למה היא לא רוצה?". טוב, יונתן, תתפוס את עצמך בידיים. תחשוב. תבין.

היא רצתה אותי מאוד. אני לא רציתי. אז היא רצתה יותר. היא אכלה עלי סרט קשה. הרבה זמן. אחרי חודשיים היא הבינה שזה לא יקרה, וחתכנו. לגיטימי.

אחרי חודש, היא הזמינה אותי אליה שוב. זה בטח היה רגע משבר, היה לה לבד, היא רצתה להרגיש רצויה, קרובה למישהו, אני הייתי פתרון קל. ללילה. לגיטימי.

פתאום יש חבר חדש. הייתי במצב הזה. רציתי מישהי תקופה ארוכה, ואז פגשתי מישהי חדשה ושכחתי מהקודמת. לגיטימי.

היא נפרדה מהחבר, שוב היה לה לבד, היתה צריכה להתגבר. הזמינה אותי שוב ללילה. לי זה היה ערב משמעותי. אז מה!? היא לא חשבה על זה. היא היתה צריכה ריבאונד. רצתה. הייתי בסיטואציה הזאת. נפרדתי ממישהי אחרי פרק זמן משמעותי ופרקתי את עולי אצל מישהי זמינה ללילה. לגיטימי.

אחרי אותו לילה היא אמרה לי שהיא לא רוצה בדרך הכי לא מוחלטת שאפשר. הייתי שם. אמרתי לבחורה פעם לא ולא הייתי ישיר. השארתי מקום לספק. סתם מתוך צורת דיבור ולא מתוך כוונה. לגיטימי.

אמרתי לה כמה היא חשובה לי ושאני רוצה והיא שוב סירבה לי. שפכתי בפניה את ליבי. ראיתי ניצוץ של רגש בעיניה. פעם בחורה שפכה בפני את ליבה באותו האופן. עיני הזדגגו. זה מרגש לשמוע בן אדם פותח את ליבו כך. לא הרגשתי כלפיה דבר ועדיין זה נוגע. הניצוץ שראיתי היה אותו הדבר. היא לא רוצה. זה לגיטימי. 

בכל זאת אני חש שבור. גם זה לגיטימי.

ממה אני שבור? מזה שהיא הייתה בסדר כשאני רואה את העולם מהעיניים שלה? עם כל הקטעים הדפוקים והקצרים בתקשורת, אני עדיין חושב שהיא הייתה בסדר. זה פשוט לא זה. לפחות לא עכשיו. 
קיבלתי. 
הבנתי. 
כואב. 
עכשיו פחות. 
חבל לי.
זה יעבור.

יש בחורה חדשה שאני מעוניין בה. 
החיים ממשיכים.
שחררתי.

תגובות

חזרה ליצירות