ארץ זבת גזירות ומיסים

זהו, אני יורדת, לא כמו

שאתם בעלי הראש הכחול חושבים

גם לא מהארץ

אלא ברמת החיים

לא שאני יודעת לאן בדיוק

נותר לי לרדת

כי אם ארד עוד קצת

אכנס לקטגוריה של מוספדת

את הרכב מכרתי

כי הסתכסכתי עם המתדלק

עם הבית גמרתי

אחרי שראיתי את מנהל הבנק

אחרי דולק

את הילדים תרמתי לצה"ל

שיחיו על חשבון הצבא

את הבעל נטשתי

כשדרש אישה עשירה

לעבוד המשכתי כי הן

מישהו צריך לממן את התסבוכת המדינית

שבה המשאב הטבעי היחיד

הוא שנאה רב תחומית

בסך הכל יכולתי להסתדר בלי כסף נפלא

אילו אנשים אחרים לא היו כל כך

להוטים אחרי איזו רבבה חביבה

וכל הגזירות הללו על שום מה?

כדי שהדולר הארור ישפיל מעט מבט

כדי לתקן עוולות שבמוחם של

שרי אוצר לדורותיהם נבט

כדי שאפשר יהיה לפנטז על עתיד טוב יותר

אולם חוששתני שעד אז

שריד ממני לא יוותר

אומרים מרבה נכסים מרבה דאגה

אך כמה שהדאגה נסבלת יותר

כשיש בכיס רבבה