כתבתי מערכה ראשונה להצגה חדשה "עושים לכם את המוות", אבקש

תקציר

אלוקים מכנס את מלאכי המוות ומודיע להם על בואו הקרוב של משיח, המשמעות היא שמישרת מלאך המוות מתבטלת, ובעצם לא יהיה בהם צורך יותר. מלאכי המוות נלחצים כי המשמעות היא שסופם קרב, ולכן הם מנסים לבטל את רוע הגזירה. כשהם כבר מוצאים פתרון, אלוקים מודיע להם פתאומית שאיראן הגיעה לפצצת אטום ושעליהם כמלאכי המוות להתכונן לקבל את נפגעי מלחמת עולם הצפויה. המלאכים בדילמה!, מצד אחד הם לא רוצים שתפקידם יסתיים, אך מצד שני הם לא רוצים שרבים ימותו, ולכן הם מנסים לעצור את הפצצה.

תמונה 1

המסך עולה, ענני עשן עוטפים את הבמה, מנגינה של מתח ההולכת וגוברת, ולפתע רעש גדול ואחריו נשמע קולו של אלוקים האומר  

שמעו דבריי שרפים, וקומו אל דברי אל!, והיה עת נגדע אנוש מארץ ואל שאול יורד, אל ירכתי הבור, לא היא! כי עלה עלה ממעל לכוכבי אל, לרום כסא עליון החולש על גויים. ואתם שרפים עומדים ממעל לו, ושניים מלווים לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. אם  צדיק הוא, מלאךשל ימין מכריז "תנו כבוד לצלם קדוש ברוך הוא". ואם רשע הוא, מלאך של שמאל מכריז, "שהוא מורדברבו". וכולם מלאכים ממונים לשמש כל דבר ודבר לאותם שבעולם הבא. בין אם יהודי הוא, נוצרי או מוסלמי יעל כשליח או שרף לשרת בורא עולם. שכל מלאך שביצירה ושרף שבבריאה, כולם אינם משמשים לבטלה ואינם נראים לבטלה, ובאשר הופקד עליהם יאספו נשמות אנוש, ויחזירום אל ריבון עולם כמלאכי המוות. ועל כן מליצי המוות היכונו לדבר האל, כי בא יום פקודה כרובים!

שקט משתרר, ולפתע נכנס המלאך עזריאל לחדר המלאכים

עזריאל: כרובים!?, קראת לנו בוס?

לוציפר נכנס כועס

לוציפר: כן ראש כרוב, עוד מעט יש ישיבה של מעלה עם הבוס, אז תן לנוח בשקט על הבוקר!,

עזריאל: החיים הטובים ישנים עד 10, גן-עדן אה?!, 

לוציפר: כששומעים אותך זה כבר גיהנום!, תגיד לי כרוב חמוץ, מה אתה צועק ומקרקר על הבוקר כמו תרנגול, אתה לא יכול לתת לישון?.  

עזריאל: תישן בלילה!, אפשר לחשוב שעבדת?!  

לוציפר: כן, רק לפני כמה דקות חזרתי.

עזריאל: לא ידעתי שאתה עושה שעות נוספות?

לוציפר: ביקור בית

עזריאל: כן, למה מי מת?

לוציפר: הכס הקדוש, האפיפור שלנו. איך אומרים אצלכם האל נתן והאל לקח

עזריאל: ועד שלקח... הו הו שיהיה בריא!, אבל יש גם תוספת שאומרים אצלנו סוף טוב הכל טוב

לוציפר: איך טוב?

עזריאל: ברוך ששם סוף לבישוף!

לוציפר: התכוונת ארכיבישוף

עזריאל: התכוונתי סוף סוף ארכיבי-סוף!

לוציפר: אתה מתכוון ש...

עזריאל: ברוך שכבודו הניח במקומו את ירום הודו!. מילא כבודו התעכב, אבל אתה למה התעכבת?

לוציפר: לך תמצא בוותיקן בלילה גפרורים,

עזריאל: גפרורים?!

לוציפר: כדי להדליק פחמים שייצא עשן שחור. תאמין לי בפעם הבאה אני לוקח איתי כמה נרות

עזריאל: תשמע לי אתה לא צריך נרות!, בשביל רומא מספיק נירון אחד.

לוציפר: אוי אוי אוי, אל תזכיר לי, איזה אובדן,

עזריאל: מה אתה בוכה! תפסת אירופה ואתה עוד מתלונן. אולי תסביר לי פעם אחת, איך זה שאצלך, השטן הנוצרי, כל הדרכים מובילות לרומא, ואצלי היהודי בקושי לרומא-ניה?

לוציפר: זה ההבדל בין לגנוב אומנות, לאומנות ה-לגנוב!, ממממ בצחוק

עזריאל: באמת?, אנחנו היהודים לא מבינים באומנות?

לוציפר: רוצה דוגמא!, לפני שבועיים הלכתי להביא את נשמתו של מנהל הלובר בפריס, בזמן שאני משוטט בחדרי המוזיאון, אישה יהודיה מסתכלת בתצוגת ציורי אמנות, לפתע היא קוראת את המדריך אליה ואומרת לו, "סלח לי אדוני, אבל זה ממש מגעיל וחולני, לא ייתן שלזה אתם קוראים יצירת אמנות", אז המדריך אמר לה : "את צודקת במאה אחוז, לזה אנחנו קוראים מראה"!, עכשיו בוקר טוב עזריאל!,

עזריאל: לילה טוב גם לך לוציפר?

לוציפר: לילה?!, תגיד למה כל פעם שאתה רואה אותי בבוקר אתה אומר לי "לילה טוב"?

עזריאל: כי כל פעם שאני רואה אותך נהיה לי שחור בעיניים. גם בלי גפרורים!.