יצירות אחרונות
אֶלֶף נְשִׁיקוֹת / 3 / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -14/05/2025 12:02
והילד שלא רצה ללמוד (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/05/2025 09:56
משא התקווה (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -14/05/2025 08:25
ימשך בלי הרבה הפתעות (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -14/05/2025 07:27
איך הזמן (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -14/05/2025 06:46
רומנטיקה וחיזור (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -13/05/2025 23:05
האוטובוס האחרון- סיפור קצר במקום שיר ארוך בארבעה פרקים- חלק שני ואחרון🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -13/05/2025 19:08
אהבה בשלושה בתים (6 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -13/05/2025 18:49
מתרווח בבר (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -13/05/2025 11:33
הודעות והגיגים
סתם משהו חביב ואקטואליישראל מוסקוביץ עבר לגור בכפר מל"ל וקנה מהשכן שלו חמור ב 1000 ₪. המוכר הבטיח למסור את החמור למחרת היום. אלא שלמחרת היום הודיע השכן "מצטער, יש לי חדשות רעות: החמור מת". ישראל ענה "טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף". "מצטער", ענה השכן, "אין לי אפשרות. כבר בזבזתי אותו". ישראל לא ויתר וענה "טוב, אז תביא לי את גויית החמור". "מה תעשה עם גויית חמור מת?" שאל השכן. "אני אוציא אותה להגרלה" ענה ישראל. "אתה לא יכול להוציא להגרלה חמור מת" אמר השכן. "בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא אספר שהחמור מת". כעבור חודש ימים פוגש השכן את ישראל ושואל אותו "מה היה עם החמור המת?" "הוצאתי אותו להגרלה" ענה ישראל, "מכרתי 500 כרטיסים תמורת 10₪ כל אחד והרווחתי 4990 ₪". פחות ה-1000 שנתתי לך, יש לי רווח נקי של 3990 שח "מישהו התלונן?" שאל השכן. "רק הבחור שזכה בהגרלה" ענה ישראל, "אז החזרתי לו את מחיר הכרטיס שלו". היום עובד ישראל מוסקוביץ במשרד האוצר ומוכר לנו אגרות חוב ממשלתיות ומכין תכנית רשת בטחון לפנסיה שלנו.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |