גשם של געגועים

מעביר בי סערות כסופה

העיר העוטה שמיכה של לובן

נשחקה וכמעט נמחקה

אפרורית היום מוסיפה כבדות

מעטה של חושך טווה בדידות

תועה בדרך בין המון רגליים

ממשיך לחפש אותך אהובה

על קו החורף עמדת בוכה

איך התנפצת אל מול הברקים

ובי העברת מערבולת של אש

כמו סופה נעלמת לתמיד

אני חולף אל מול החורף

והוא לאט חולף מול פניי

מותח לי עוד גשר לחצות

מכוון את הדרך אלייך לשווא

כל הירוק הטהור הכזיב בקיץ

בקרניה מחקה השמש הגדולה

וגשם חזק של געגועים

בליבי יורד כל השנה