חזרה ליצירות
סיפורים

ציור של אהבה

אלי דסטניק | (16/12/2009 02:53) | 114 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
"סליחה" משך הילד במכנסי והמשיך "צייר לי אהבה"
הסתכלתי עליו מלמעלה והרמתי גבה, איך מציירים אהבה? י
"תן לי את בלוק הציור שלך" אמרתי לו בחוסר נחת, בעודי נזכר בספר שקראתי בילדותי, “הנסיך הקטן"י
הוא מסר לי את בלוק הציור וטוש שחור.
הצחלתי לצייר בעודי מחטיף מבטים חטופים לעברו מדי פעם. הוא נשאר בעינו, ידו על מכנסי ומבטו מופנה אל-על, עיניו מרוכזות בי.
ציירתי לו כבשה, כמו שצייר הגיבור בנסיך הקטן, כשהילד ביקש ממנו מפורשות לצייר כבשה. זה היה הדבר הראשון שעלה בראשי, שיערתי שהוא בתור ילד, לא יבחין בהבדל.
אבל הילד שאחז בי לא התרשם, וכשמסרתי לו את הציור, הוא הביט בו, הפך דף והושיט אותו חזרה.
"לא. צייר לי אהבה"
לא הייתה לי ברירה, אלא לנסות לצייר אהבה.
אני אצטרך עוד טושים, ושיהיו צבעוניים" אמרתי לו"

 
ציירתי שמיים כחולים, ציפורים נודדות, ים מבריק, חופים לבנים, שמש צהורים. התמונה שנוצרה הייתה בהחלט ראויה.
מסרתי לו שוב את התמונה
הוא הסתכל עלייה נדנד בראשו ואמר "לא. צייר לי אהבה"י
ומה רע בתמונה הזאת?” נעלבתי בשם יצירת המופת שלי"
האם כך נראית אהבה?” שאל הילד בתמהון"
ומדוע שלא תראה כך?" אמרתי "ומדוע שלא תראה בצורת כבשה" הוספתי יותר לעצמי מאשר לו"
הילד חשב מספר רגעים ואמר "אם כך, אני מעדיף את ציור הכבשה, אהבתי אותו יותר"י
"אם כן קח אותו" אמרתי בחיוך "בסופו של דבר זה רק ציור...”


 
אהבה נראית שונה, אבל מורגשת דומה
 
מוקדש לדלית

תגובות

חזרה ליצירות