הנדר/דודי

בס"ד                                                                                             15.12.200  הנדר/דויד סמוכה

מעבר לכביש,

מול בית ילדותי,

שכן בית קפה ,

שהיה מעין בית מרזח.

שוכניו הטביעו יגונם

בטיפה מרה,

איבדו צלם אנוש,

עד שהתבוססו

בקיא של עצמם.

המראה היה מבחיל ומפחיד,

בעיני כילד קטן.

נשבעתי,

לא יהי חלקי עימכם,

משחר ילדותי,

לא בא משקה משכר-

אל תוך פי,

גם קידוש אני עושה-

על תירוש של מיץ ענבים.

בנתיים, קיימתי הנדר-

של ימי ילדותי,

אם בימי בחרותי ,

ובימי בגרותי,

אותו לא הפרתי,

כנראה לא אפר אותו לנצח,

עד יום מותי.