אנוכי הטווסת (וידוי)

יפהפיה כטווס

מרהיבה כזנבו

בהיכנסי אל חלל העלובים

מבטים נוצצים, שמץ דמעה.

יראת כבוד

אהבה מזוייפת.

פרישת זנבי אל- על

מאה עיניים

העוטרות אותו בחן שמימי

נפקחות אל מולם

והם, נכבים.

אך נוצות הטורקיז

נופלות שמוטות בבוא הערב

עייפות מלהיות יפות

עייפות מלהרהיב.

וכך לעת חושך,

גם אני

מאבדת צבעיי

נופלת עזובה בפינת חדרי

ריקה מתוכן

כעורת פנים וגוף,

מרופטת ודהויה,

א נ ו ש י ת .