רעמים וברקים בחג ממוטר

"נפתחו ארבות השמים" -בראשית ז, יא

לא מדברת עכשיו.

נותנת למטר לאמר את דברו,

והוא כמוני לא סר וזעף

ובתוכו חם ולוטף,

כותש בגשמיו

את האדמה

כעלי במכתש,

מחלחל בינות סדקיה

כפי ששתיקתי מאותתת לך

מתוך העלטת המכסה חוצות.

לא מדברת עכשיו.

נותנת לענני הרכים

להתעבר בקרבי עד שאבשיל

ויתפקעו מימיהם

כפקיעת מי שפיר,

שולחת דרכם את הנוצתיות שבי

לעוטפיך בערב החג הקריר

כשמיכת תינוק צמרירית.

וכשנרות השבת יהלו בי

 ושמונה להבות תרצדנה מולי,

תשתקפנה בצחור המפה

וברקיע ירעים הברק