שיר לרוח-קרב

רץ הילד החולם, חיש-חיש,

בביתו כשהכול עוד ישנים.

הלה עוד תינוק שהפך מתינוק לחולם.

צעצועיו הרכים, בעודם שובקי-חיים

שיראו, כי ממיטתו נפל, צנח...

ויעור לעולם.

אחריו מופיע מלאך

בטובו עם זיו השחר.

כאשר ילך, לאשר ירצה-

ילך השחר איתו

ועימו, שאת עיני כל ער

מה שונה ומה לא דומה;

מקימתך מפלס תחת מיטתך

לנגיסתך בקרטיב לימון?

מה שונה ומה לא דומה;

מריתוך למעשה קונדס

לבכייתך על מותו של יקר?

מה שונה ומה לא דומה;

מנחתך בבית הכיסא

לעינוג עצמי בחושבך על דודתך?

רץ הנער, אוגף, חיש-חיש

כשבבית הכול עוד ערים.

הלה עוד תינוק שהפך מחולם ללוחם.

הוריו המרותקים, בעודם מלאי חיים

שיראו, כי בנם צנח ונפל...

ולא יעור לעולם

לא יידע עוד קימה או מיטה,

קרטיב, טעם ולימון

רוצו, הורים, חיש-חיש לבית העולמים

בטרם עובדתו תופרך.

אנשים מתקלקלים, אזי מתכלים.

על כן, החדרים והמיטות

המתרוקנים נצחיים

ובהופיע המלך עם השידור ראשון,

הכול נושאים עיניים בוכיות.

כשאין לא קול בחדר הילדים,

עדיין יש הקוראים-

"יחי המלך"!