יוסף מתוודע לאחיו / מאת: אהובה קליין (c)

יוסף בכסא מפואר

עטור עיטורים מהודר,

פניו כובש בידיו

דמעות כנהר בעיניו.

במוחו נעים  זיכרונות:

פיסות חיים וחלומות

בן זקונים, בגד פסים,

אב זקן  ,אחים מתנכרים.

נפשו נקרעת לגזרים

מנסה לישב הדורים,

נחשול געגועים לאביו ובנימין,

באיחוד לבבות דוגל ומאמין.

מנסה אחיו להרגיע

תוכנית אלוקים  להודיע:

ירידה למייצר לצורך עליה

זרע פורענות יצמיח גאולה.

הערה: השיר נכתב בהשראת: פרשת: ויגש.[ חומש  בראשית]