בעולם הקשה הזה

בעולם הקשה הזה

שנדמה שרכותו נמסה

עם הגשם שהמטיר על הערפיח,

בעולם המהיר שמולינו

המתרוצץ כחדשות המתחלפות,

בעולם השברירי שלנו

הפריך כקליפת אפרוח זעיר,

אתה כמה לעיתים למתת רוך

שתעטוף גופך ונפשך  בתוחלת

כצמרות ירקרקות הסוככות ממעל.

חפץ  לעצור לרגע את סחרור מחוגי השעון,

לנשום ריח הדשא הקצור,

לחפון רגבי עפר רטובים מגשם

לשאוף ניחוחם לקרבך.

אתה כומס לרזי מגע גופה החם

לחלקת קטיפתה המתנשמת,

לרגע של נצח אוהב ושוקק

שיפריד בין העולם וביניכם.

רוצה שמישהו יחשוב על אופק חייך

שלמרות העננות המעיבה עליו לעיתים,

עורג לדעת שלמרות ימים שחונים ממטר

הסודקים אדמתך

יש לך חבר בחלד.