שתיקת הכוכבים

 

לא הצלחתי להרדם הלילה. מחשבות דילגו מפינה לפינה בתוך ראשי, החלטתי לצאת החוצה למרפסת הקטנה שבחדרי. הפרחים נמו את שנת היופי שלהם, עלי הכותרת חבויים אחד בתוך השני. צינת הלילה גרמה לגופי להצטמרר, נשמתי עמוק את הקור המרענן. הרחוב היה שומם ושקט, רק מנורות הרחוב היו עירניות והאירו את המדרכה. חתול קטן יילל בצרידות, לא הצלחתי לראותו. העננים האפורים כיסו את השמיים השחורים. הרמתי את מבטי לכיוונם, הירח התערפל בתוכם. הכוכבים הנוצצים היו קטנים כל כך, חשבתי כמה קטנים אנחנו בעולמנו.

 

הרדיו דיבר איתי, בתיחכום האופייני לו, הריץ שירים עצובים שגרמו לי לתהות.

התיישבתי על כיסא השיזוף שמעולם לא עשיתי בו שימוש ממשי. עורי המשיך להצטמרר אך לא היה לי את האומץ לשוב למיטה הריקה, אמנם חמימה ומזמינה, אך הבדידות מכאיבה יותר מהקור.

 

נשאתי מבטי לכוכבים הרחוקים. שאלתי אותם למה הם לקחו אותו ממני.

אין קול ואין עונה. גם החתול השתתק.

תהיתי בליבי את כל התהיות האפשריות, אך לא היתה לי תשובה.

הבדידות המנכרת השתלטה עלי שנית, כל כך רציתי שהוא יבוא ויעטוף אותי בג'קט הפליז שלו.

 

נזכרתי בחיבוק האחרון, בנשיקה החלומית.

האצבעות שלו גרמו לי לצמרמורת שלא חשתי גם עכשיו, עם גופיה בקור הלילה.

היינו חבוקים והירח חייך אלינו, הכוכבים ציחקקו והעננים לא היו כהים כל כך.

חום גופו כמעט ונשכח ממני,

אני לא רוצה לשכוח.

 

החתול יצא ממקום מחבואו, השיח הנמוך כבר לא ריתק אותו יותר.

עיניו הירוקות והבוהקות נעצו בי מבט מאשים,

אני יודעת שאסור לי לחשוב על החיבוקים שלנו.

אבל קר, כל כך קר.

 

מרימה מבט אחרון לירח, אולי יש לו דבר מה לחדש לי.

שתיקתו היתה רועמת, כך גם שתיקת הכוכבים.

חיבקתי את זרועותיי ודמעות קטנות החלו לזרום על הלחיים שלי.

מה עושים עם געגועים עזים שכאלה?

דוקרים את הלב בסכינים קטנטנים, לאט אבל בטוח.

 

החתול כועס עלי, אני יכולה להרגיש זאת.

גם הכוכבים כבר אינם מנצנצים אלי יותר.

הירח נעלם מאחורי ענן אפור גדול,

והחיבוק החם שלך עדיין חסר לי יותר מכל.

 

האהבה שלך ידעה לחמם אותי גם בלילות בהם היית כל כך רחוק ממני,

המילים שלך החזיקו אותי שמחה ומתרגשת.

מגעך העדין, מחליק אצבעותיך בין שיערי החלק,

נשיקותיך העדינות במורד צווארי,

בדיחותיך השנונות ממלאות את החדר בצחוק בריא.

פנינים של חכמה יצאו מפיך,

מלוות אותי עד היום בכל צעד וצעד.

מבטך הישיר, הכנה והאוהב, החכם והמרתק, הגלוי והמסתורי.

 

הכוכבים כבו והחתול הלך לישון,

נכנסתי לחדר וסגרתי את התריס,

שקעתי בתוך הפוך החם ואיבדתי את העצבות בתוך חבלי השינה.