כיבוי הקור

לַיְלָה,

אַתְּ מְכַבָּה אֶת הַקֹּר.

נִצְמֶדֶת

וּמְלַבָּה אֶת חֹם גּוּפִי

הַמְּעֻרְטָל.

כּוֹבֶשֶׁת אֶת אָרְכִּי,

מוּטֶלֶת עָלַי.

לוֹטֶפֶת אֶת צַוָּארִי,

וְרַק נְחִירַי פְּקוּחִים

לִנְשֹׁם אֶת הָרַכּוּת שֶׁבָּךְ.

גַּם כְּתֵפַי נְגוּעוֹת בְּמַגָּעֵךְ.

מִתְמַכֵּר.

מוֹחֵק אֶת הַשָּׁעוֹת

מִטַּבְלַת הַגַּעְגּוּעִים

וּמִתְמַכֵּר.

לָךְ.

מָכוּר.

מָכוּר וְלֹא יוֹדֵעַ מַרְגּוֹעַ.

כְּמוֹ נַרְקוֹמָן אֲנִי מַסְנִיף

אֶת הַלַּהַט הַיּוֹקֵד שֶׁלָּךְ,

הַבּוֹעֵר עַל מִטָּתִי.

בֹּקֶר,

אֲנִי מְקַפֵּל אוֹתָךְ

אֶל חֵיקִי

בְּכַפּוֹת שֶׁל תּוֹדָה

וְנָח.