בניכר

בניכר

גדי שלי,

חושבת,

כשתהלך שם בשלג

גורר אחריך מזוודת חייך

מבית הנתיבות לרכבת,

מחשבותיך ינדדו הרחק

אל מעבר לאופק הנוכרי ,

יודעת,

שבלובן הצ'כי הזה בניכר,

שרעפיך יערגו לקן החם,

לגוזלים שבגרו בין כפות דקליך

וממתקים בהגיגי ציוצם עולמך,

ולצוצלת שנותרה בדד.

בטוחה ,

שקרון חייך עמוס לעייפה

בנושאים מרתקים ברומו של עולם,

אך תמיד יש בו כס פנוי או פינה שלווה ושותקת

חמה, מסורה ואוהבת,

לשור שהותרת הרחק בתלמיך

הנושא יצולי   עמלו

בדבקות עיקשת .

 3.1.2010