הסמפוניה הגמורה

[מוקדש לסופינקה באהבה]

ועת אמתין חלומה

למיתרך שינגן בי,

קשתי תרעד

 עלי נבל- קימורי.

 אצטנף בדפי שרעפיי

 אשיר תשוקת יגוני לרוח

כתן צמא במדבר ציה.

 ואתה תגיע.

 בקשתך הרגישה

תמתר על מיתרי

 הממותרים לך,

 יעלו תווים בקרשנדו המוכר לשנינו

 מנגוהות מנגינותיי

אזעק בשקט העורג שבי ,

את הסימפוניה הגמורה

ואתה-

כחילופי העונות

 תנגן בדפי שירי המשתנים

 תלטוף תווי המתחדשים