נכון את יפה

נכון את יפה
הוא תמיד לך אמר ,
גם כשעיניך קדרו ,
הוא מצא את האור השוכן בתוכן .

נכון את יפה ,
הוא מעולם לא שאל ,
אם תשובי חזרה גם בליל סערה .

נכון את טועה ,
כך הוא אמר ,
כשפנייך הסיטו מבט ,
אל אהבה אחרת .

נכון את יפה ,
אך תמיד את בורחת ,
אל ימים אפלים ,
סומכת ידייך באש להבה ,
כי יופייך יאיר כל מערה אפלה .

נכון אני יפה,
אך בובה אני ולא יותר ,
משחקת במשחק של אהבות.

נכון אני טועה ,
אך אולי עדיף לטעות ,
מאשר לתת ללב להיכוות .