פרק 3.

בבוקר הכול היה בסדר.

אני ובת-אל תכננו ללכת ולבקר את הבנים בשעות הצהריים אבל הם הקדימו אותנו.

בערך בשעה שתיים אחר הצהריים מקס וג'ושוע דפקו על הדלת של בת-אל ולפי מה שהיא אמרה לי הם נראו כאילו הם בכו היא שאלה מה קרה והם ספרו לה, והיא לא ידעה מה לעשות אז היא אמרה להם שהיא תלך לקרוא לי והיא תספר לי הכול ואנחנו ניפגש איתם ליד חדר מספר 121.

כמו שהיא אמרה לבנים היא הלכה לקרוא לי ובדרך שאלתי אותה "לאן אנחנו הולכות?"

"לחדר של דינה."

"מה למה מה קרה?"

"טוב אז ככה מקס וג'ושוע דפקו על החדר שלי וכשפתחתי מקס התחיל לבכות אז יצאתי החוצה ונחמתי את מקס ובאותו הזמן שאלתי את ג'ושוע מה קרה ואז הוא סיפר לי שהוא ומקס חזרו מארוחת הצהריים שהייתה להם וכשהם פתחו את הדלת הם ראו ששני הגופות של החברים שלהם היו תלויי על משקוף הדלת של האמבטיה, ועל הגופות שלהם היה כתוב ואני מצטטת "לג'ושוע ומקס ראו הוזהרתם אל תתקרבו לליטל, בת-אל, מוריה או הילה ולא כך יהיה סופכם, ראו הוזהרתם." ואז הם רצו לרבנים-סוכנים ראו את הגופות והם שאלו מי הבנות האלה שמופיעות על הגופות והם ענו שאנחנו חברות שלהם, אז הרבנים אמרו להם ללכת להזהיר אותנו ואז ללכת להגיד את כל מה שקרה כאן לשתי מורות-סוכנות שקוראים להן דינה חבדד וגלית רונן, וכאן אנחנו נכנסות לתמונה."

באותו הרגע נחת לי האסימון זה הכול בגללי ובגלל הקשר שיש לי עם אלכס אני אשמה בכל זה אני.

שהגענו לחדר של דינה ראינו את הבנים אני רצתי לג'ושוע ואמרתי לו " ג'וש  I am so sorry אני  מצטערת ג'וש it's all my fault זה אשמתי בלבד."

"ליטל it's not your fault אלה סתם אנשים רעים עכשיו תירגעי ונלך לספר לדינה ולגלית אוקי."

"כן ג'וש."

דפקנו על הדלת של החדר של דינה ואף אחד לא ענה, שמנו לב שמתחת לשטיח הכניסה יש משהו בולט אז הרמנו את השטיח ומצאנו את המפתח לחדר.

"היא כנראה שמה אותו פה ליתר ביטחון שיקרה משהו."

הכנסנו את המפתח לבריח ופתחנו את הדלת.

"ג'וש מקס stay in here אל תכנסו אוקי אנחנו נקרא לכם , בת-אל בואי."

אני ובת-אל נכנסנו פנימה וסגרנו את הדלת.

הכול היה חשוך אבל יכולנו לשים לב לדינה הערנו אותה "המורה דינה המורה דינה, התעוררי דחוף."

דינה המסכנה לא הבינה מאיפה נחתנו עליה.

"המורה האלה אנחנו בת-אל וליטל אנחנו חייבות לספר לך משהו , עוד משהו קרה משהו נורא."

"מה? מה קרה? זה בטח משהו חשוב אם אתן מעירות אותי."

"כן המורה מקס וג'ושוע בחוץ את חייבת למהר אין זמן, תלבישי עליך חלוק וכיסוי ראש אם את רוצה אבל תמהרי בבקשה."

דינה קמה והלבישה עליה את החלוק ושמה על ראשה כיסוי ראש היא גם רצתה לשים חצאית כי החלוק היה קצר עד הברכיים ולכן ראו את המכנסים שאיתם היא ישנה, אבל אני ובת-אל אמרנו לה שאין זמן אבל יש לנו רעיון טוב.

לקחנו את אחת השמיכות וקשרנו לה אותה סביב המותניים כך שיצרנו לה מין חצאית מעטפת שכזו.

"יופי אז את מוכנה אז יאללה בואו נכניס את הבנים."

"מקס ג'וש came here נו בואו כבר אין לנו זמן."

הם נכנסו והתיישבו על המיטות והתחלנו לדבר.

"טוב אז אתם רוצים שאני ובת-אל נספר לה or you want  שאתם תספרו לה?"

" אני חושב שאני וג'וש נשתוק ואתן תספרו או שג'וש do you want to tell  דינה בעצמך?"

" לא ליטל tell her yourself אני לא רוצה."

"אוקי ג'וש, אז ככה הם סיפרו לי ולבת-אל שכשהם הגיעו לחדר שלהם הם מצאו את הגופות של שתיים מחבריהם על משקוף דלת האמבטיה, ועל הגופות היה כתוב שהם צריכים להתרחק ממני מבת-אל מהילה וממוריה או שמה שקרה לחברים שלהם יקרה גם להם."

"טוב בואו נלך לגלית ונמצא פתרון רק תעשו לי טובה תצאו מהחדר כדי שאני אוכל להתלבש, כי ככה אני לא יוצאת החוצה."

"חחח... ברור המורה בואו ליטל מקס ג'וש."

דינה התלבשה בבגדי שבת והתחלנו ללכת לכיוון החדר של גלית.

מקס ובת-אל הלכו מחובקים וגם אני וג'וש הלכנו כך ואני אפילו שמתי עליו את ראשי.

"ג'וש I am so sorry, אוף עכשיו כל מי שאני קרובה אליו יהיה בסכנה ואם משהו יקרה לך לבת-אל מוריה הילה ומקס אני בחיים לא אסלח לעצמי."

"די די ליטל don't worry זה לא באשמתך זה בכלל לא בגללך זה בגלל מי שעושה את הדברים הוא אשם לא את ואת יודעת עוד משהו את זאת שעוזרת לי לשמור על מצב רוח טוב, טוב די לדבר על זה עכשיו תתני לי נשיקה."

"לא מה קרה לך השתגעת שכחת שיש לי חבר?"

"נו יאללה מה אכפת לך הוא לא בארץ..."

"תקשיב עוד שנייה אני אתן לך סטירה גדולה לא נשיקה."

צחקתי וגם הוא צחק "והנה בחיוך שב למקומו."

דחפתי אותו ושנינו צחקנו.

"טוב הגענו."

הקול של דינה הקפיץ אותי שכחתי לגמרי שהיא שמה וכנראה שגם בת-אל לא שמה לב בדיוק כי היא קפצה והתנתקה מגופו של מקס.

אמרנו לבנים שוב להישאר בחוץ ודפקנו על הדלת.

גלית שהתעוררה מיד לא כמו דינה פתחה לנו את הדלת, נכנסנו פנימה ואמרנו לה את אותו הדבר שאמרנו לדינה."

"נו אבל תגידו לי כבר מה כל כך חשוב שהערתם אותי בשעה שלוש ורבע."

"אוקי כדי שתשימי כיסוי ראש ואממ... יש לך חצאית מעטפת?"

"לא למה?"

"טוב אז המורה אנחנו נצטרך לעשות לך חצאית מעטפת ליטל תביאי את השמיכה ונעשה לה את אותה החצאית שעשינו למורה דינה."

קשרנו לה סביב המותניים את השמיכה כמו שעשינו לדינה והיא שמה את הכיסוי ראש.

"זהו את מוכנה אפשר להכניס את הבנים."

"בנים, אפשר לדעת למה בדיוק מסתובבים איתכם בנים? דינה בת-אל ליטל הסבר."

"המורה גלית זה כבר סיפור ארוך מידי וזה כרגע לא הזמן לספר אותו יש לנו משהו חשוב אחר לספר לך."

הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה "מקס ג'וש יאללה בואו."

התיישבנו על המיטות "ועכשיו משהו או משהי יכולה אולי להסביר לי מה קורה פה?"

סיפרנו לגלית את מה שקרה למקס וג'וש ואיך שהם באו אלינו ואנחנו הלכנו לדינה ושעכשיו באנו לפה בתקווה למצוא פתרון למצב.

"מה נעשה גלית? אי אפשר להשאיר אותם לבדם."

"המורה גלית והמורה דינה ישנה עוד בעיה."

"כן ומה היא בת-אל?"

"עכשיו כל מי שקרוב אלי או אל ליטל מוריה והילה יכול להיות בסכנה גדולה פה אנחנו גם צריכים לחשוב מה לעשות."

"וגם לא רק זה על פי מה שאני חושבת שמי שרוצה לתפוס את אלכס נחוש בדעתו אם הוא הגיע עד לכאן מכאן אפשר להגיע למסקנה שהרוצח אינו איפה מקום המחבוא של אלכס."

"וואו חכו שנייה איזה אלכס? אלכסנדר השלישי לא, לא יכול להיות."

"כן איך אתה מכיר אותו."

"לפני שעלינו לארץ ישראל אני ומשפחתי גרנו בלונדון ודוד שלי עבד כשומר ראש של אחד ממשפחת המלוכה אז היו פעמים שבאתי איתו וכל פעם שיחקתי עם הנסיך אלכסנדר השלישי והפכנו לאט לאט לחברים טובים."

"טוב צריך לחשוב על פתרון עוד מעט הפעילות השכבתית ואנחנו צריכות למהר מה נעשה?"

היו כמה דקות של שקט חשבנו מה אפשר לעשות ואז גלית אמרה "תקשיבו בנים אתם לא זזים מהרב יעקובי ומהרב בראון הבנתם?"

"אוקי אבל מה יהיה עם הבנות."

"בנות אתן לא זזות מהילה ומוריה והפעם זה באמת הבנתם אותי בלי להסתובב פה ושם האם זה מובן בת-אל ליטל?"

"כן המורה." אני ובת-אל אמרנו ביחד.

"ליטל איך את הולכת הביתה אחרי הסמינריון?"

"אני הולכת לישון אצל בת-אל."

"גלית בת-אל גרה ברעננה בשכונת לב הפארק זה רחוק מהבית-ספר ייקח להורים שלה כמה זמן להגיע ואסור לבת-אל וליטל לחכות לבד בחושך במיוחד לא אחרי מה שהיה כאן."

"תירגעי דינה הכול יהיה בסדר, בנים אתם תחזרו איתנו זה ברור גם אתם גרים ברעננה נכון?"

"כן וגם בית הספר שלכם קרוב לבתים שלנו."

"בת-אל וליטל אתם והילה ומוריה תהיו איתנו באותו האוטובוס ."

"אבל מה יהיה עם מרים רודן?"

"הכול יהיה בסדר עם מרים רודן תגידו לי בנות מה אתן לא סומכות עלינו?"

"טוב נגיד אם תצליחו לשכנע אותה שיהיה לכן ב לבריאות."
כשיצאה שבת המורות תיאמו עם מרים רודן שאני והילה נצטרף אליהם לאוטובוסים כי הן צריכות לתת לנו מידע בנוגע לפרויקט המיוחד שבו אנחנו משתתפות."

כשעלינו לאוטובוסים התיישבנו בשתי מושבים שבאו בזה אחר זה, ואז גלית ודינה הגיעו כדי לתדרך אותנו.

"טוב תקשיבו אנחנו עורכים אסיפת חרום של כל הסוכנים וסוכנות ברעננה ואנחנו רוצות שתשאירו את הפלא פונים שלכם פתוחים ואנחנו נדווח לכן על הפתרון."

"מה אתן אומרות, טוב תקשיבו ההורים שלנו יש להם שמיעה של פיל והם גם לא בדיוק חיות לילה."

"כן, הם בחיים לא יסכימו שנדבר בשעות שאחרי השעה עשר אלא אם כן יש חופש."

"אז אל תדאגו אנחנו נעדכן אתכן מחר."

 "אוקי."

שהגענו לבית ספר ההורים של בת-אל כבר חיכו לנו אז הגענו לבית של בת-אל דווקא די מהר.

אחרי השעה תשע בערב החלו להגיע מכוניות למגרש החניה של בית הספר אמי"ת רננים, ובתוכם היו כל הסוכנים המתקדמים של ישיבת בני עקיבא, אמי"ת רננים, אלון , יונתן , מטרווטס , רימון , טכנולוגי , והישיבה החדשה.

כולם התאספו באולם ההרצאות שבבית-ספר ואז התחילה הישיבה.

"שקט, בבקשה שקט אנו רוצים להתחיל בישיבה."

לפתע באולם שררה דממה ודינה וגלית עלו לבמה.

"גלית התואילי להתחיל את הישיבה?"

"כן דינה בואו נתחיל, לפני כחודשיים בערך התחלנו במבצע "כס המלכות", מלכה גולני הפעילי בבקשה את השקופיות."

מלכה הפעילה את השקופיות ותמונות של אלכס הופיעה על המסך הגדול.

"תכירו בבקשה את אלכסנדר השלישי יורש העצר של כס המלכות האנגלי. בארבעת השקופיות הבאות אתם תוכלו לראות את הסוכנות שלנו מכיתה ט..."

"למה דווקא מכיתה ט?"

"כי בכיתות ז עדיין לא בחנו סוכנות מתאימות אז אי אפשר, כיתות ח עדיין עוברות אימונים ורק בקיץ הן יתחילו לעבוד במשימות אז גם אי אפשר, כיתות י יש להן מגמות מתכונות ובקיץ גם יהיה להם בגרויות כנ"ל, כיתות י"א עבודות גמר בגרויות חורף וקיץ ומתכונות גם אי אפשר, וכיתות י"ב בגרויות מתכונות עבודות גמר וכ"ו יכולנו לבחור רק בסוכנות של כיתות ט ודווקא  אצלם יש לנו הכי הרבה סוכנות ואם היינו מצרפות אליהן את הסוכנות של כיתות ח הן לא היו מסתדרות ביחד."

"כן דינה זה נכון אפשר עכשיו להתחיל?"

"כן בכל זמן שתרצי."

"אז כמו שהתחלתי להגיד קודם בארבעת השקופיות הבאות אתם תוכלו לראות את הסוכנות שלנו מכיתה ט שעובדות על תיק המבצע "כס המלכות". מלכה שקופית הבאה בבקשה."

השקופית התחלפה ותמונתה של בת-אל הופיעה.

"תכירו בבקשה את בת-אל חדדטוב. בת-אל לומדת בכיתה ט'3, תחומי הלימודים העיקריים שלה הם ציור,מתמטיקה,מדעים,ומשחק. מלכה שקופית הבאה בבקשה."

השקופית התחלפה ותמונתה של מוריה הופיעה על המסך הגדול.

"זאת מוריה קופפיר. היא לומדת בט'2 ותחומי הלימוד העיקריים שלה הם מתמטיקה אנגלית ספורט ומשחק. שקופית הבאה בבקשה."

השקופית התחלפה ותמונתה של ליטל ברוק הופיעה.

"זאת ליטל ברוק, היא החברה הקבועה של אלכס. היא לומדת בט'1 ותחומי הלמידה העיקריים שלה הם מתמטיקה, משחק, מדעים, ואנגלית. שקופית הבאה בבקשה."

התמונה של ליטל נעלמה ובמקומה הופיעה תמונתה של הילה מודד.

"זאת הילה מודד , הילה לומדת בט'1. הילה היא סוכנת חשאית מיוחדת במינה מכיוון שהיא הגיעה אלינו היישר מהסוכנות במקסיקו, שלא תטעו הילה היא ישראלית אבל אביה של הילה היה בשליחות של שלושה שנים במכסיקו ומשם קיבלנו הרבה המלצות לגבי הילה. תחומי הלימוד העיקריים של הילה הם אנגלית, מתמטיקה, מחשבים, ומשחק."

"אלה ארבעת הבנות שעובדות כרגע על התיק. מלכה שקופית הבאה."

השקופית עם תמונתה של הילה נעלמה ופניהם של ג'ושוע ומקס הופיעו על מסך הגדול.

"תכירו בבקשה את מקס מרצ'ין ואת ג'ושוע פרלין, שני סוכנים מתלמדים מישיבת בני עקיבא."

לפתע אחד הרבנים-סוכנים השמיע את קולו " שנייה אני לא מבין איך הבנים הללו קשורים לנושא, הם בתלמידים ויש להם עוד עתיד מוצלח ומובטח, אני מתנגד לכך שאותם בנים השתתפו בתיק זה."

זהו זה היה הקש ששבר את גב הגמל, דינה רתחה מזעם והגיבה על הערתו של אותו הרב  "הרב בראון אני מבקשת אתה לא שמעת את כל הסיפור. וחוץ מזה עם כל הכבוד הראוי האם אינך חושב שגם לכל הבנות שעובדות על התיק הזה יש עתיד מוצלח ומובטח, ועוד משהו אחד כבוד הרב, כל מה שעובר ועבר על אותן ארבעת הבנות הללו וכל הסבל הזה שנגרם להם במהלך התיק הזה, האם חשבת על זה כבוד הרב בראון? האם עלה בדעתך כי יש עוד אנשים שמצפה להם עתיד מזהיר או שהם סובלים חוץ מתלמידיך? האם חשבתי על דברים אלו שאמרת או חשבת על אותה הערה שכרגע הערת?".

גלית מיהרה להציל את המצב לפני שיתחיל פה וויכוח שאינו יהיה נעים לאוזן "שקט,אני מבקשת שקט. דינה מה זאת ההתפרצות הזאת?"

"מצטערת גלית אני פשוט לא יכולתי לסבול את זה, כל הבנות שעובדות על התיק הזה ובמיוחד ארבעת הבנות סובלות הרבה במהלך התיק אני פשוט..."

"כן דינה אני חושבת שכולנו יודעים ויודעות כמה בנות אלה סבלו במהלך התיק ואין אפילו צורך להזכיר זאת."

"אני מצטערת על ההפרעה."

"זה בדר כן גם מקס וג'ושוע סבלו במיוחד אחרי מה שקרה בשבת."

"מה קרה בשבת?"

אחת מהמורות השמיעה את קולה.

"בשבת בצהריים הסוכנים המתלמדים מקס וג'ושוע היו בדרכם לחדרם ושהם פתחו את דלת החדר הם מצאו את גופותיהם של שתי חבריהם תלויי על משקוף הדלת של האמבטיה, ולא בזאת מסתיים הסיפור, על גופותיהם של שתי הנערים היה כתוב  ואני מצטטת " לג'ושוע ומקס ראו הוזהרתם אל תתקרבו לליטל, בת-אל, מוריה או הילה ולא כך יהיה סופכם, ראו הוזהרתם."

הרב יעקובון החליט שהגיע הזמן שגם הוא ישמיע את קולו " אז מקס וג'ושוע צריכים להתרחק מאותן בנות ולא לעבוד על התיק האם אינני צודק?"

באולם נשמעו הערותיהם של שאר הנוכחים באסיפה הזו.

"אתה בהחלט צודק אבל, כן רבותי וגברותי תמיד יש אבל, מקס וג'ושוע טוענים כי אינם מוכנים לעזוב את הנערות."

"אין בזה שום הגיון מישהו השפיע עליהם לומר זאת, כזאת התנהגות איננה הולמת את שני הנערים ואני עוד מכיר אותם כבר כשלושה שנים." אחד הרבנים של הישיבה טען זאת.

"לא הרב אהוד עכשיו אני מבקשת סדר מה הולך פה זה איננו גן חיות פה."

"שנייה גלית, תקשיבו רבותי וגברותי ניסינו לשנות את דעתם של שתי הנערים והם אינם מוכנים זאת ועוד בנוסף לכך יש להם הסברים והם: ג'ושוע טועם כי הוא איננו מוכן לעזוב את ליטל כי הוא איננו מוכן לעזוב ידידת ילדות טובה שלא והוא לא ינוח ולא ישקוט עד שלא יהיה עם ליטל ביחד בתיק כי הוא לא רוצה שיקרה לה משהו כנ"ל טוען גם כך מקס שבת-אל היא חברתו הקבועה אין מה לעשות כנגד זה רק למצוא פתרון ולכן זימנו את כל כולם לכאן."

שרר שקט אף אחד לא ידע מה לעשות.

"בינתיים נמשיך. מלכה שקופית הבאה."

השקופית התחלפה והופיעו פניהם של שבע נערות יפיפיות בגיל העשרה.

"תכירו מימין לשמאל כאן אתם יכולים לראות את נופר שרעבי, רננה כהן, מור יעקוב, אורטל לווין, קורל ארוכי, ונופר צרפתי רות אורט."

"מה הקשר שלהן לתיק?" שאלה אחת המורות.

"הן אלה שעובדות על פתירת התיק לא מבחינה פיזית אלה מבחינה של מציאתם ופענוחם של רמזים שיובילו אותנו לטרוריסטים."

"ועכשיו נסביר לכם על התיק."

אף אחד איננו דיבר היה שקט מוחלט.

"תיק "כס המלכות" עוסק באלכסנדר השלישי שקרואי בכינוי אלכס. אלכס הוא יורש העצר של כס המלכות האנגלי, אמו הייתה יהודייה פשוטה ואביו כמובן היה הנסיך וויליאם החמישי, מה שהופך את אלכס לפי ההלכה היהודית ליהודי. בגיל 10 יחד עם אחותה דיאנה שהייתה אז הערל גיל 9 עלו לא"י בליווי של נועה ארגוב..."

כל העיניים הופנו לכיוונה של נועה ארגוב שישבה ממש בקצה החדר, והיא שמנסה להימלט מפני כל המבטים שננעצו בה איננה מצליחה.

"היא עובדת במסווה בבית סיפרנו כמורה ללשון. לפני כחודשיים בערך קיבלנו מידע שיש איום על חייו של הנסיך אלכסנדר השלישי ולכן הצענו לו מקום מחבוא בבית מלון שהוקם על ידי הסוכנות שלנו."

גלית הפסיקה ודינה המשיכה אותה "לאלכס יש שתי חדרים, חדר רגיל במלון ועוד חדר סודי שבוא הוא ישן ומקבל מידע לגבי משימות או התקדמות על החקירה. וזה בערך כל מה שמתבסס עליו התיק "כס המלכות"."

"ועכשיו מאז תחילת התיק קיבלנו לא מעט איומים על הסוכנים שמנסים לפתור את התיק ועל משפחותיהם ושוב הגענו לאיך מוצאים פתרון זמני עד לסיום התיק."

לפתע אחת נחמה סקוט קפצה "יש לי רעיון."

"קדימה נחמה אנחנו מקשיבים."

"את ארבעת הבנות נשלח עם הנערים איך שלא קוראים להם..."

"מקס וג'ושוע." דינה עזרה לה.

"כן נו מקס וג'ושוע עם ארבעת הבנות לצרפת, ואת שש הבנות הנותרות נשלח לאנגליה לזירת הפשע הראשונה."

"יש רק בעיה אחת..."

"וכן מה היא הרב אהרונסון?"

"במקרה של הנסיעות הבנות והבנים אינם יכולים לנסוע ביחד בלי השגחה."

"מה הבעיה נשלח שתי מורות אחת לצרפת ואחת לאנגליה."

מזי דרור ישר קפצה ואמרה "אני מוכנה לנסוע עם שתי הנערים וארבעת הבנות לצרפת."

"ועכשיו מי תלך לצרפת?"

כנראה שאף אחד לא קפץ על הזדמנות ללוות בנות טיפש-עשרה לאנגליה לבד.

"טוב אז כנראה אנו נאלץ לעשות הגרלה."

דינה פנתה על המיקרופון שמחובר אל המחשב.

"מחשב רכז את כל השמות של כל הסוכנים שנמצאים אך ורק ברעננה."

"כבר מרכז" ענה המחשב בקול מתכתי.

"שלוש, שתיים, אחת. השמות מרוכזים" שוב ענה המחשב בקול מתכתי.

"ועכשיו בחר אחד או אחת מן השמות שריכזתי." הוראתה למחשב דינה לעשות כדבריה.

"בוחר בעוד עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת והמורה היא נועה ארגוב." אמר המחשב בקול חגיגי ומתכתי.

"ובכן נועה עד יום ראשון, זאת אומרת מחר את מדברת עם ששת הבנות ומתארגנות להיות בנמל התעופה ביום שלישי."

"ובכן בזאת אני מסיימת את האסיפה סוף שבוע טוב לכולם ולהתראות."

                        ~סוף פרק~