שירים

ונוס...

 

כפסל חי

טמונות רגליה

בבטון עברה

כבולת

עבותות זיכרון

החורצים נשמתה

חונקים כמיהתה

לפריחה מחודשת.

 

ניצני גופה

זועקים בדממה

עצורה אנקתם

בכף האומן

שפסלה

מעושה חיוכה

סותמת גולל

בקריצה  מלוחה,ניצבת...ילדה.
 
 
                כל הזכויות שמורות ©

תגובות