אות רודפת אות

קטע על תמונה :=]

אות רודפת אות והופכת למילה ,היא מנסה לומר דבר מה אך איננה יכולה .

נדמה כי משפטיה טבעו  להם עמוק בתוך גרונה עד מחנק ,לא נותר לה אויר לנשימה .

אז יוצאות להן דמעות מתוך עיניה הכחולות ,צבעם כים עצוב שלא ידע זריחות של בוקר .

והיא נשברת כגלים על חופים לא מוכרים ,שדות של חולות מדבריים בעיניה ניכרים ,

היא צועדת ,קצת לאט מעט לבד כי ככה זה מרגיש לה תמיד לבד .

שקיעות של אהבה בשמיי חייה ניכרים ,רק ימיה שוב עוברים מנסים להתפתל בין רחובות חמים של קיץ,ולא קרים כרגשותיו .הדמעה הינה זולגת על שפתיה הסדוקות ,מחלחלות אל ים של שקט שנגע בחלומה .ואולי הוא רק נגע ולא רחוק מידי הגיע ,רק חלף לו שם מבלי לדעת כי ליבה רק לו ציפה .

והנה עוד יום חולף לו עוד שעה השתוקקה  לדעת את שאהבה נפשה,אך היא נוצרת רגשותיה  בידוי העגומות .מצפה שיום יגיע וישלח לה אהבה,ואולי הוא גם יפריח יונים  אל השממה .

הוא עומד לו כך בפתח לבבה .היא לא נועלת את חדריה רק מצפה שיכנס, יצעד בשקט אל הוריד

ושם יזרום לו דם  ויגביר את פעימות ליבה כי מזמן חדל לפעום הוא מאז שהוא  הלך .

היא מטמינה רגליה בשקט של החולות ,רק רוצה להעלם ולא לחזור יותר .

לא לשוב אל זרועותיו אשר חבקו בה כעולל ,היא סוגרת את עיניה וסוגדת לגופו .

והרוח נושבת על פנייה הקרות ,כאילו מחבקת צערה,היא מוטלת שם בסוף החוף,

הלילה ירד לו על פניה והכוכבים נותרו מעל, לא האירו את חייה .

הוא מתקרב אל הגלים ,שם מוטלת גופתה , ליבה נעקר לו מסופת האש אשר פקדה את חלומה .