ברירה

טוב מותי מחיי.

הנה מתי,

והנני

חיה כעת

כפי שלא חייתי מעודי.

צעדי-עפר זעירים

עקבות-שובלים

באדמת הטרשים

נשרכים מן האבן

אל המקום בו

צופה אני בשקיעה.

דמי יבש

על דפי שירתי

נצפד עורי

על כפות הידיים

האוחזות בעט.

טוב מותי מחיי.

תהילתי נקנתה

בעמל גסיסתי

והנה שללי נספד לי.

כמה ניתן לי,

וכמה שילחתי מעליי.

דמעותיי השקו

השראות-פרא

ממלכות מופזות;

בשרי הזין

יצירות-מופת.

הנה מתי,

והנני

חיה כעת

את חלומות ילדותי.