תנחומים לבית הרב / גלית מושאילוב

תנחומים לבית הרב

רבי ,מורי שלי נכנסתי לידיך ילד בן 6 .ילד מואר שמוכן להתחיל את החיים ואת  התורה שהיא חייך , ורצית לתת לי מחייך  ונתת , נתת. ועשית הכל כדי שאלך בדרכיה ואהיה לך לבן , לאדם ירא שמים , לאיש ה' . ראית בי ילד זך ועדין , ילד תמים ורך אשר ברוך הוא .ילד אשר תעשה הכל למענו ובשבילו כדי שיהיה לאדם , לאיש .וזאת מהחדר שלך ומליבך מלא האהבה והנתינה לי.

רבי, מורי ליותני לא מעט, לימדתני רבות רבות ,קיווית לי וציפית שאהיה תפארת, שאהיה בנו בכורו של רב.

רבי שלי , תלמידו של רב , כפי שלמידתני נקרא גם בן ואתה ע"כ בישבילי אבא. אבא יקר שלי אתה, אבא אהוב, כמה השקעה וכמה ציפיות שלך ממני.

 נזכר אני במילותייך " מה' נעשה כל דבר" ,"מה' הדבר,"ואני נמלא צמרמורות ופחד לומר לך זאת עלי .

סליחה מורי, רבי , אבי, אין אני מי שרצית שאהיה, ועדיין אתה בשבילי הרבה הרבה. גם לא קריאת שמע ,אותה טרם הגעתי אליך קראתי ,גם ממנה חדלתי . אל תבכה, מה' נעשה הדבר והכל לטובה הוא,גם זאת לא פעם ולא פעמיים אמרת.

לא בן 6 ולא בן 7 שהייתי גדלתי להיות.

דמעתי רבות  גם עליך אבי ואני כואב את צערך ולא מבקש חס ושלום שתיכאב את צערי.

אם דמעות עצב , תוגת מוות אורב בסתר יהיו בעיניך בפשעי ועווני בך , אנא!זכור אותי בן 6 או 7 ותחייך , אל תבכה אבא.

ואם דמעות כעס על השקעתך וחלומותיך שניפצתי ימלאו את ליבך הטהור,אנא!זכור אותו ילד בן 6 או 7 ותחייך , אל תמשיך את השנים קדימה .תישאר שם ורק לא תבכה אבא.

תנחומים לבית הרב , תנחומים לבית הרב.